עת צרה היא ליעקב? לא בטוח | דעה

המגעים על חוק הגיוס אמנם נמשכים כל העת, אבל ברור לכולם שהסיכוי לאישור החוק נמוך מאוד. גלנט ברקת ואדלשטיין משמיעים קולות מחאה, בציונות הדתית לא מסכימים, וגם אם יקרה נס ונתניהו ישיג את הרוב הדרוש, די ברור שבג"צ יפסול את החוק.

ובכלל, הרי גם חברי הכנסת שנלחמים עבורו כעת, מודים בפה מלא שהחוק הזה הוא 'בדיעבד שבדיעבד', הרי זהו אותו 'גזירת שמד' שהעלה חבר הכנסת גנץ, בשבתו כשר הביטחון, בממשלת בנט ולפיד, ממשלה שהכריזה מלחמה על כל קודשי היהדות.

אז לכאורה, המצב נראה קשה מאוד, מרנן ראשי הישיבות הליטאיים כבר הודיעו על החרפת הצעדים ואסרו להתייצב בלשכת הגיוס גם לצו ראשון, ע"פ דיווחו של כתבנו מרדכי הלפרין גם בקרב מרנן האדמו"רים מנהיגי 'אגודת ישראל' צפויה להתקבל החלטה דומה, וככל הנראה שגם ב'מועצת החכמים' הספרדית יחליטו כך.

אז ייתכן וניקרא לצאת לרחובות בהמונינו, התקציבים שכבר מספר חודשים תקועים – ישללו לצמיתות, אבל ייתכן – וזה המצב הכי טוב שגדולי הדור יכלו לצפות לו.

וכל זאת למה?

החל מפרוץ המלחמה, בטבח המזעזע שביצעו מחבלי הנוח'בה ביום שמחת תורה, חלה עלייה של ממש במידת ההזדהות החרדית עם ההשקפה הציונית. סדקים החלו לבקוע את חומת ההיבדלות החרדית. בכל ריכוזי החרדים מסקרים בעניין את התקדמות הצבא, השיח על התיישבות ברצועה שעד כה הייתה נחלת הכיפות הסרוגות בלבד חלחל לישיבות העילית, ורבים במגזר רואים בראש הממשלה נתניהו מגן ומושיע, בואכה ממשיך מלכות בית דוד.

וזה לא הכל, גרף שפורסם לאחרונה מצביע על עלייה מובהקת בתחושת השייכות למדינה ולציבוריות הישראלית – בקרב במגזר החרדי, עלייה שהחלה בתחילת המלחמה וחודש לאחר מכן הייתה בשיאה. ע"פ הגרף, 91% במגזר החרדי מסכימים כי ישראל צריכה צבא חזק, ואילו 63% חושבים שעל הציבור החרדי לתרום למאמץ המלחמתי.

לדעתי, זו הידרדרות מפניה חששו גדולי ישראל מאז הקמת המדינה. ראשי הישיבות נאבקו בתופעה לאחר מלחמת ששת ימים והאופוריה ששררה ברחובות לאחר הניצחון הניסי, ועכשיו זה היה נראה גרוע פי כמה.

 

 

מספר חודשים לאחר תחילת המלחמה הודיע צה"ל על תוכנית 'שלב ב' לגיוס חרדים, תוכנית אליה נענו ברצון עשרות חרדים בעלי משפחות. באופן ככלי ניתן לסכם שהציבור החרדי התקרב מאוד למדינה ולעמדות שהיא מייצגת, רחוק מאוד מאוד מהכיוון והדרך שהתוו מרן החזון איש זצ"ל ומנהיגי הדורות מאז.

כעת, חלה נקודת המפנה, כמו בכל העיירות באוקראינה בה שמרה האנטישמיות מפני התבוללות, גם כאן, ההסתה עוצרת את התהליך המסוכן. ההסתה החמורה נגד הציבור החרדי וכל הקדוש והיקר לו, מונעת את התקרבות בני הישיבות לערכי הציונות. דווקא התעקשות שר הביטחון גלנט על גיוס בני הישיבות היא זו שתציל את עולם התורה ותמנע גיוס המוני.

ואת התוצאות רואים בפועל, המספרים מדברים בעד עצמם. כיום, רק 40% סבורים כי עליהם לתרום למאמץ המלחמתי של ישראל, כאשר אחוזים גדולים מתוכם כבר עושים זאת ממילא על ידי התנדבות בארגוני ההצלה והחסד. אבל הכיוון ברור. הציבור החרדי כבר לא רואה את עצמו חלק מהמדינה הציונית כשם שהרגיש בראשית המלחמה. דוגמא לכך היא התבטאותו הנחרצת של מרן הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף ש"אם יאסרו עלינו ללמוד תורה, נרד כולנו מהארץ".

ניתן לסכם ולומר, ש'היא' שעמדה לאבותינו ולנו, ההסתה והאנטישמיות, היא שעמדה לנו מפני התבוללות. תודה רבה גלנט, תודה גם לך היועצת המשפטית מיארה, ותודה לכם שופטי בג"צ. נצח ישראל לא ישקר, בזכותכם.