תשעה באב: כשהאור גורם לפיצוץ

חז"ל מלמדים שדווקא בשעת ההסתר והחורבן נגלו פני הכרובים שהם מחובקים ומעורים זה בזה, דווקא בהסתר פנים ומידת הדין התגלה חיבתו של הקב"ה וגילוי אהבתו לבניו, מדוע?

בצהרי יום תשעה באב, בשעה שבה קמים מאמירת הקינות נולד המשיח, בשעה בה בית המקדש עלה באש,  המקדש נשרף וכלי הקדש נלקחו בשבי יחד עם כהנים הלווים והישראלים. דווקא אז נולד משיח. וכי אין זמן אחר מלבד שעת חצות של תשעה באב?

השפע והאור הרוחני לו זוכה כל איש יהודי מורכב מ'אורות וכלים' האור הוא האור הרוחני שאין לנו יכולת לראות ולקבל אותו ללא 'כלים' כלי קיבול רוחני בעולם הזה שיכול להנגיש ולהכיל את החוזק והעוצמה הרוחנית שיורדים מלמעלה.

בחורבן בית המקדש אירעה 'שבירת הכלים' מצד אחד ירדו שפע ואורות גדולים, אבל לא לא היה כלי קיבול להכיל אותם, החטאים חצצו בין ישראל לאביהם שבשמים, היהודים באותה תקופה לא היו ראויים לקבל את השפע, וגם כלי המקדש ובית המקדש עצמו לא יכלו לשמש ככלים.

כאשר יש אור גדול שאין לו לאן ללכת הרי שנוצר 'פיצוץ'-חורבן,

כאשר בית המקדש היה קיים ונתן תחושת אורות וחיוניות כה גדולה, אף אדם לא הבין כי עליו לעזוב את רוע מעלליו ולהיטיב דרכיו, שום דבר לא גרם ודחף לחזור לכיוון דרך הישר.

החובה לחזור בתשובה לא הייתה קיימת ולכן כאשר כחברה וכאומה היה הרגשה שמותר לעשות כל מה שעולה בראשינו, משום כך לא היה תקווה לגאולה ולשלמות הקומה הרוחנית של האומה הישראלית. אבל בגלל החורבן אנחנו עושים תשובה ושבים להקב"ה בכל לבנו.

מסיבה זו תשעה באב נקרא מועד ולעתיד לבוא הוא יהיה יום חג, בתוך תשעה באב  אור גדול ועצום של תשובת עם ישראל לאביהם שבשמים, לעתיד לבוא נראה את האור הזה והוא יהיה יום חג ויום טוב.

על פי תורת הסוד לכל חודש יש צירוף אותיות שונה לשם יהוה, צירוף האותיות לחודש אב 'הויה' כלומר הויה.

הויה היא התאוות וחיבור שני נפרדים 'הויית קידושין' כפי שבגמרא קרוי מעשה הקידושין כלשון חז"ל מקיש 'הויה' ליציאה.

כפי מעשה הקידושין בין איש לאשה כך גם כן עם ישראל החודש אב, דווקא בחודש בו אירע החורבן יש הרהורי תשובה על המעשים שגרמו לחורבן וכך יש  תקווה, תשובה, התאוות חדשה ושיבה להקב"ה.

בתשעה באב אנחנו אוספים את עצמנו מחדש ובונים את עצמנו מחדש, האדם אוסף את רסיסי האדם שבו, ועם ישראל את שיברי האומה, אנחנו מנסים לבנות כלים חדשים לאורות של הקב"ה, מנסים ליצור הוויה חדשה, כזאת שמעוררת את הברית הישנה אבל מבטיחה כל לא נשוב לכסלנו.

דווקא בשעת חורבן יש תקווה כי רק אז אנחנו מבינים עלינו לעשות תשובה ואו אז אנחנו נולדים מחדש, הגאולה ממשמשת ובאה, וכמובן גם משיח צדקנו נולד מחדש.

על משנתו של רבי צדוק הכהן מלובלין לחודש אב.