
שנה חלפה מאז שמחת תורה תשפ"ד, אז פרצו המוני מחבלים עזתיים לשטח ישראל וביצעו זוועות שלא נראו מאז השואה האיומה. השנה שחלפה מאז הייתה שנת מלחמה, במהלכה, בחסדי שמים, הצליחה ישראל להטות את הכף ולפגוע בארגוני הטרור פגיעה קשה, גם אם המערכה עדיין רחוקה מסיומה.
בחרנו כאן 20 רגעים מהשנה החולפת, שנה שבוודאי תיזכר בספרי ההיסטוריה. יש כאן רגעים של צער ושל שמחה, תחושת חוסר אונים והקלה. בציפייה וייחול לביאתו של משיח במהרה, אזי נוכל לומר את הפסוק 'אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי'.

עוד באתר:
התמונה, שצולמה ביום שמחת תורה תשפ"ד והפכה לאחד מסמלי הטבח הנורא, גורמת לזעזוע ולחוסר אונים. המון עזתי, ברברי וצמא דם צוהל בסמוך ועל גבי טנק ישראלי נטוש בגבול הרצועה. רבים מאותם מחבלים המשיכו אחר כך לביצוע זוועות איומות ביישובי העוטף.

חיילים בסמוך לתחנת המשטרה בשדרות. הציור על הקיר משקף בצורה מדויקת את אירועי היום. בתי העיר השלווים מימין, וטנק יורה אל מבנה תחנת המשטרה, שמעליו פורח ספר תורה ואותיות עולות השמימה, כזיכרון לשוטרים שמסרו את נפשם ביום העקוב מדם.

הפגנה בתל אביב הקוראת לקידום עסקה לשחרור החטופים. אחת המטרות העיקריות בגללן ראה ארגון הטרור חמאס חשיבות רבה בחטיפת אזרחים וחיילים, היא הפילוג הרב שגורמת הסוגייה בחברה הישראלית. גם אם יש מחלוקת על דרכי הפעולה, הקונצנזוס בציבור הוא מוחלט: חובה להשיב את החטופים לביתם במהרה.

שריפה בצפון כתוצאה משיגור רקטות על ידי חיזבאללה. במשך חודשים ארוכים, החל מהיום שאחרי שמחת תורה תשפ"ד, עשה ארגון הטרור חיזבאללה באזור הצפון כבשלו, שיגורי רקטות, כטב"מים וטילי נ"ט היו מנת חלקם של התושבים שנשארו באזור, והדגישו את חוסר היכולת של ישראל לממש את שלטונה שם.

עין לא נותרה יבשה בהלווייתם של 12 הילדים שנרצחו באכזריות במג'דל שמס כתוצאה מירי רקטה של ארגון הטרור חיזבאללה, לאחר שבסך הכל יצאו לשחק במגרש. חודשים לאחר מכן, עם חיסול כלל צמרת חיזבאללה, הצליחו לסגור בישראל את החשבון.

אחת מהשפעותיה של המלחמה הייתה דחיית החקיקה של חוק הגיוס, דומה כי הסיכויים שמלכתחילה לא היו גבוהים במיוחד פחתו בהרבה. כתוצאה מכך, בחורים רבים החלו לקבל צווי גיוס לביתם. הרוב המוחלט של מקבלי הצווים נשמעו לדעת גדולי התורה ולא התייצבו בלשכות הגיוס.

כתוצאה מאי הסדרת מעמדם של בחורי הישיבות והזימונים ללשכות, יצאו רבים להפגין בהוראת רבותיהם, בעודם נחשפים לאלימות משטרתית חמורה, כמותה לא חווים המפגינים בקפלן ובשאר הפגנות השמאל.

סוגייה נוספת שעלתה לדיון בעקבות המלחמה היא נושא ההתחמשות בציבור החרדי. בעוד ברחבי הארץ הוקמו כיתות כוננות כפטריות טריות אחרי הגשם, בציבור החרדי שלא משופע בבעלי רישיון נשק נותרו מאחור. כיתת הכוננות בחסידות גור מהווה סנונית, שלא בהכרח מבשרת את בוא האביב.

מערכת הבחירות המקומיות זכתה לדחייה הגונה כתוצאה מהמלחמה, אך האחרונה לא מנעה את הסחי והפילוג שפשו בקהילות השונות. השמצות וגידופים היו מנת חלקם של תושבי ערים רבות, ולא נותר לנו אלא להודות שתקופה זו נותרה מאחורינו.

ועוד מערכת בחירות, שעדיין לא הסתיימה, היא מערכת הבחירות לרבנות הראשית, שנדחתה גם היא בשל המלחמה. וגם כאן, חודשים ארוכים של מאבקים, ויום בחירות שדמה יותר לבזאר עות'מאני רועש וססגוני, לא תרמו הרבה לכבוד התורה.

והיה גם דונלד טראמפ, שניצב לצד ישראל בצורה מוחלטת, בשונה מהנשיא ג'ו ביידן שהתחיל ב'Don't' המפורסם וסיים בעצירת משלוחים לישראל ואיום באמברגו נשק. רבים בישראל מקווים כי טראמפ, ששרד בנס ניסיון התנקשות בפנסילבניה, יגבר על קמלה האריס שמאיימת להיות לעומתית לישראל, הרבה יותר מביידן.

כמעט ולא היו רגעים משמחים בישראל יותר מרגעי שחרור החטופים. אנדריי קוזלוב ואלמוג מאיר ג'אן שיורדים כאן מהמסוק אחרי שחולצו, בחסדי שמים, יחד עם עוד 2 חטופים במהלך 'מבצע ארנון', הצליחו להחזיר את הצבע ללחיים, לעם שהיה כל כך זקוק לרגעים כאלו.

לאחר חודשים ארוכים בהם יצר חיזבאללה מעין 'רצועת ביטחון' ריקה מתושבים בתוך שטח ישראל, בעוד תושבי דרום לבנון חיו את חיי השגרה שלהם, עברה ישראל לטפל באיום הצפוני. פיצוצי הביפרים והתקיפות המשמעותיות בלבנון, גרמו לתושבי דרום המדינה להיכנס למכוניותיהם ולנוע צפונה, בעודם נמלטים מהאיום.

והייתה גם התקיפה בנמל חודיידה שבתימן, שבאה לאחר חודשים ארוכים בהם שיגרו המורדים החות'ים כטב"מים לישראל באין מפריע. הקש ששבר את גב הגמל והוביל לתקיפה היה הכטב"ם שרצח אזרח ישראלי בתל אביב, צעד שגרם אז לרבים לשאול האם דין תל אביב כדין הפריפריה.

מסוקו של נשיא איראן איברהים ראיסי לאחר שהתרסק. ראיסי מצא את מותו קצת יותר מחודש לאחר מתקפת הכטב"מים והטילים הבליסטיים על ישראל. במותו, תרם בעקיפין גם לחיסולו של רב המרצחים איסמעיל הנייה, שהגיע לטהרן על מנת להשתתף בהשבעתו של הנשיא החדש, וחוסל באופן מסתורי.

רב המרצחים חסן נסראללה, שהוביל מתקפות רבות על ישראל והיה ידוע בדברי הרהב והבלע שלו כלפי העם היהודי כולו, חוסל במעוזו – רובע הדאחייה שבביירות – כאשר לא פחות מ-83 טון פצצות נחתו על ראשו המתועב.

עזתים סוחבים מים בג'ריקנים במחנה אוהלים ברצועה. פראי האדם, שצהלו בעוז למראה זוועות הטבח, חיים כעת חיי סבל בעודם נעקרים מאזור אחד למשנהו. האם הם מתחרטים כעת על המעשים הברבריים? בל נשלה את עצמנו.

ועוד מרצועת עזה החרבה, וכאן בתמונה – עיר הטרור רפיח. ערי הרצועה נכתשו והפכו לעיי חורבות, והתושבים תפסו את מקל הנדודים. אולם ברור שאת עונשם המלא יקבלו הרוצחים השפלים מאת ריבונו של עולם. אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.

ביתה של פסי כהן הי"ד בקיבוץ בארי, שבו מצאו את מותם 13 בני ערובה הי"ד במהלך הטבח המחריד בשמחת תורה, נהרס ופינה את מקומו – כחלק מהתחדשות הקיבוץ. המסר ברור: הרוצחים השפלים לא יצליחו לנשלנו מאדמתנו. בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ.
רבים יראו בתמונה זו תמונת ניצחון. בעוד רצועת הטרור חרבה ועשנה, בעוטף עזה מגדלים שוב גידולים חקלאיים. התמונה כמו מודיעה לכל דורשי רעתנו: עם ישראל כאן כדי להישאר. עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית.