חכמינו ז"ל מספרים לנו על מעשה נורא
רבה ורבי זירא יחד עשו סעודת פורים איבסום
עוד באתר:
קם רבה שחטיה לרבי זירא
למחר בעי רחמי ואחייה לשנה אמר ליה ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי אמר ליה
לא בכל שעתא ושעתא
מתרחיש ניסא רבה
מבואר ברש"י (בגיטין) כאשר כתוב – רבה – הכוונה היא – לרבה=
== רבה בר נחמני
מספרים עליו בגמרא = שבמחלוקת שהיתה בין הקב"ה לכל בני מתיבתא דרקיעא בדיני נגעים בחרו ברבה בר נחמני שיכריע
כמו מי ההלכה
אם כך
איך יעלה על הדעת שהרים את ידו הקדושה לשחוט את רבי זירא?
רעיון נפלא לכך מצינו בכמה וכמה ספרים
כמו הבא"ח
וגם השלה הק' ועוד
השל"ה הקדוש בפרשת תצוה לפורים
כותב שרבה לא שחט ממש את
רבי זירא
אלא גילה לו סודות התורה ועל ידי זה יצאה נשמתו מגודל הדביקות
כך הוא אומר שנכנס יין יצא סוד
ומתוך השמחה הגדולה – שהייתה בלימוד התורה ובגילוי סודות התורה
הגיע רבי זירא למצב של התשפטות הגשמיות
והוא היה דבוק – למעלה ברוחניות…
אומר השל"ה הקדוש פרשת תצוה
קם רבה בהשגתו הגדולה
שחטיה לרבי זירא
רבה לא שחט ממש
רבי זירא אלא גילה לו סודות התורה ועל ידי זה יצאה נשמתו מגודל הדביקות
וכמו שכתוב – במסכת חגיגה – בעניין
'הציץ ונפגע'…
כך כתוב על בן זומא
ושחיטה – אין הכוונה שהרג אותו, זה וודאי שלא
אלא הכוונה מרוב שהוא רומם אותו
הוא גרם לו שהנפש לא יכלה להישאר בתוך מגבלות הגוף
איפה ראינו את זה –
התשובה – אומר הבא"ח – משמעות השחיטה היא לרומם את הבהמה – עד היום היא הייתה בהמה – אחרי שאוכלים אותה – היא לא בהמה – היא – חלק מאדם!
היא כבר למעלה מבהמה…כך גם בעניין זה –רבי זירא – שחיטה – זו מילה סמלית, מילה שאומרת – מסמלת – שהאדם הוא מתרומם הוא מעבר ל'רגיל' מה שהוא היה עד כה
הוא כבר לא אותו סטטוס, זה כבר לא 'רק אדם'…אלא זה אדם רוחני שהתרומם….יצאה הנפש מהגוף.
וכך כותב גם בספר דברי יחזקאל
הוא אומר בשם חמיו , הישמח משה
רבה ורבי זירא – הם רצו להתרומם להגיע
למקום רוחני כ"כ…
היין – הוא הפנמיות של הענבים
והם רצו להגיע לשיא פנימיות החכמה והבינה
הם רצו להגיע לדרגות הגבוהות של 'שערי בינה'…
ויום הפורים הוא כמו יום כיפור בהיבט מסוים
בשניהם אפשר להגיע לדרגות גבוהות…
ולכן היין גימטריא עין –
והם רצו את העין החדשה
העין החדשה – זו העין – זווית הראייה הפנימית החדשה על המציאות – את זה הם רצו להשיג
יין גימטריא – 70 – את כל עומק ה70 פנים לתורה
וזה על ידי 50 שערי בינה
הם רצו להגיע לדרגה גבוהה מאד שנקראת
עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי
הם רצו – שגם בנפש שלהם
בדרגה עמוקה בנפש האדם
בדרגה – שנקראת – 'לא ידע' בנפש האדם
ברבדים העמוקים ביותר שבנפש
הם רצו שגם הרבדים העמוקים ביותר
גם הם יבינו יזדההו ויתחברו עם הגישה
הברורה שאומרת – ארור המן וברוך מרדכי
עד דלא ידע – זו דרגה בנפש האדם
שארור המן וברוך מרדכי….
הם רצו להחדיר את הדברים לנפש – עמוק עמוק
שזו תהיה ההתייחסות האינסטינקטיבית מהירה ומדויקת – שארור המן וברוך מרדכי
חמישים שערי בינה יש בעולם
49 בני אדם יכולים להשיג
ואת שער החמישים – הם מקבלים מתנה משמים
לכל אחד יש את המדריגות שהוא יכול להכיל ולקבל…
לכל אחד יש את מערכות החשיבה שהוא כן יכול להבין להשיג …
וזה כן יכול להתאים למערכות החיים שאתם הוא חי בשגרת החיים
חמישים שערי בינה יש בעולם
49 נמסרו למשה רבנו
ותחסרהו מעט מאלוקים
את החמישים הוא לא השיג
וכל אחד יש לו את ההשגות ומערכות החשיבה שלו
לדוגמא – על רבה נאמר – שהוא היה 'עוקר הרים'
השגת הייתה גדולה מאד!
ורבי זירא – היה בדרגה נמוכה יותר
לכן ההשגות החכמות של רבה היו יותר מדי בשביל רבי זירא.
רבה – היה בדרגה גבוהה כ"כ עד שהוא 'משך ורומם' את רבי זירא…
ורבי זירא לא היה בדרגה –
ולכן הוא כמו הציץ ונפגע
לכן היה
צריך להתפלל עליו רבה להחזיר אותו נשמה בגוף…
כך מביא הדברי יחזקאל – בשם הישמח משה.
בספר שבילי פנחס הוא מוסיף על הדברים
המן רוצה לעשות עץ גבוהה חמישים אמה…למה – כי חמישים שערי בינה נבראו בעולם
ומשה רבנו השיג 49 שערי בינה – כמו שכתוב עליו
ותחסרהו מעט מאלוקים
המן רצה להגיע לשער החמישים.
חמישים שערי טומאה
כך מביא בספר פרי עץ – היה תלמידו של החת"ס
הוא אומר – שכתוב במגילת אסתר על המן – וייטב בעיניו
מה היה טוב בעיניו – מה וייטב בעיניו? מה שעשו עץ גבוהה חמישים אמה
למה וייטב בעיניו? בגלל שהוא הבין שהמספר חמישים הוא סמלי
זה בשביל להגיע 'גבוה' לחמישים שערי טומאה וכך להכריע את מרדכי
כך מופיע גם בספר כהונת עולם – שהמן הרשע הגיע למ"ט שערי טומאה – והתגאה ורצה להגיע לשער החמישים
כך אומר גם האלשיך – (אסתר פרק ה פסוק יד) שרצה להגיע לחמישים כוחות הטומאה – שהם לעומת החמישים כוחות של הקדושה.
ואת העץ שהם עשו – הם עשו בלהטיהם…הם עשו עם כל מיני מחשבות וכוונות כדי להכניע את המן.
עמלק מגיעים לעם ישראל בזמנים מהותיים בחיי האומה
הם הגיעו לפני קבלת התורה בפרשת בשלח לפני פרשת יתרו
והתורה אומרת – זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים
אומר הדברי חיים המאבק הגדול נגד עמלק הוא נגד מה שהם מסמלים
מה מסמלים עמלק – הם מסמלים את נון שערי טומאה
המן הרשע מזרע עמלק
וכתוב מלחמה לה' בעמלק מדור דור
כלומר שמלכות שמים תלויה כביכול במחיית עמלק
וכתוב בספרים שלכן אמר משה רבנו ליהושע לצאת להילחם בעמלק
מדוע
בגלל שזה יהושע בין 'נון' – בן ה'נון' שערי קדושה.
הוא ינצח את מי שהוא 'עמלק' מי שיש בו את הנון שערי טומאה.
וגם כתוב זכור את אשר עשה לך עמלק – 'לך' בגימטריא – 50
אחרי שבנ"י יצאו ממצרים כי הם כבר היו ב מ"ט שערי טומאה
עוד קצת והיו נכנסים לנון שערי טומאה ואז אין עוד אפשרות לגאולה…
אז הגיעו עמלק רצו להפיל את בנ"י לנון שערי טומאה – באופן מוחלט!
זכור את אשר עשה לך עמלק – בדרך בצאתכם ממצרים
הכוונה שאתם יצאתם ממצרים כשהייתם במ"ט שערי טומאה
ורצו עמלק להפיל את בנ"י לנון שערי טומאה
זכור את אשר עשה לך עמלק – לך גימטריא – 50
זכור את אשר עשה לך – בדרך בצאתכם ממצרים
שיצאתם ממצרים והייתם ב 49 שערי טומאה
ועמלק רצו להפיל את בנ"י לרמה נמוכה עוד יותר – לשער הנון
והם לא הצליחו
ומכאן למשה רבנו הוא לא הגיע לשער החמישים
אבל בפטירתו – הוא כן השיג את שער החמישים
וכך כתוב ששה רבנו נפטר בהר נבו – אומר השל"ה הק'
הר שנון בו
וגם כתוב ויעל משה מערבות מואב
- מואב – בגימטריא – 49
- ויעל משה – הוא עלה מ ה49
והגיע להר שנון – בו – הר שיש בו חמישים שערי בינה
אומר הפרי עץ , אחרי שמשה רבנו השיג את שער החמישים
הוא פתח אפשרות שיחידים במהלך הדורות ייזכו לשער החמישים
המשמעות העמוקה של נון שערי בינה – היא האמונה המוחלטת בבורא – עולם
אמונה – מוחלטת שהקב"ה עשה עושה ויעשה לכל המעשים
זו הדרגה של שער החמישים – וזו מתנה משמים
משה רבנו קיל את הדרגה הזו
ואח"כ במהלך הדורות היו עוד מי שהשיגו את המעלה הזו את הדרגה הזו.
- כך מהמקום הזה אפשר עוד להבין – מהי המשמעות העמוקה של המשתה של רבה ורבי זירא בספר מאיר עיני חכמים, מבאר את הסיפור רבה – הוא מלשון גדולה
זירא מלשון קטן זעירא – בתלמוד ירושלמי רבי זירא – נקרא רבי זעירא
המהרש"א בחידושי אגדות (ב"מ פה) אומר שבתלמוד בבלי כתוב רבי זירא
ובירושלמי זה 'זעירא'
והגמ' במסכת ברכות (ז) אומרת שם האדם גורם ומשפיע על האדם
כמו שכתוב בתהלים לכו חזו מפעלות השם אשר שם שמות בארץ – שמות – שמות
במדרש כתוב אם היינו זוכים אז הקב"ה היה נותן שם לכל דבר ואז היינו מבינים את המשמעות העמוקה של כל חפץ לפי השם שלו
רבה – זה גדלות
זירא – זה זעירא זה קטנות
רבה הגביהה את רבי זעירא למקום גבוהה כ"כ
שהרי בפורים מגיעים למקום גבוהה, פורים כמו יום כיפורים
מגיעים לדרגות הגבוהות ולכן
רבה רומם את רבי זירא למקום גבוהה…גבוהה מידי שהוא הציץ ומת…
הציץ ונפגע – ומת.
וכתב בספר שבילי פנחס רעיון נפלא
רבה – רבה בר נחמני ומצינו בעניינו בגמ' במסכת ב"מ (פו)
עניין נפלא וגדול מהגדולה של רבה בר נחמני
אומרת הגמ' שנחלקו בשמים , איך ההלכה בעניין הקשור לצרעת
אם בהרת קודמת לשער לבן על הבהרת, טמא
אם שער לבן קודם לבהרת טהור
ובמקרה של ספק לא יודעים מה קדם למה – אז מה יהיה הדין?
אומרת הגמ' הקב"ה אמר טהור
ובמתיבתא דרקיעא אמרו טמא
מי זה מתיבתא דרקיע?
זה החכמים שהיו בזה העולם שאפילו אחרי היפרדם מהעולם
הם ממשיכים לעסוק בתורה בעולם העליון
ואז שאלו מי יוכיח כמו מי ההלכה..פלא הקב"ה אומר הלכה ושואלים
מי יוכיח – כמו מי ההלכה?
אומרת הגמ' החליטו שרבה בר נחמני הוא יכריע כמו מי ההלכה
הוא יחיד בנגעים הוא יחיד באהלות הוא יבוא וייתן מענה לשאלה לספק
שלחו שליח אחריו משמים להביא אותו לשמים להכריע את הדין
אבל מלאך המוות לא יכל להתקרב אליו
בגלל שהוא לא הפסיק מללמוד תורה
הוא תדיר למד תורה ולכן לא הייתה אפשרות לפגוע בו
נשבה רוח, חשב רבה בר נחמני שזה האויבים – גדודי הפרשים של המלכות שהם רוצים לפגוע בו שהם רודפים אחריו
אמר מוטב שתצא נפשי ולא אמות על ידי המלכות
לפני שיצא נשמתו הוא אמר 'טהור'.
הוא אמר שהלכה כמו הקב"ה
אומרת הגמ' אשריו שנשמתו יצאה בטהרה והוא פסק את הדין טהור
אז ראינו שתורה לא בשמים
ולא מכריעים כמו דעת הקב"ה אלא
דעת הקב"ה היא שהדעה הנכונה תהיה כמו
הדעה של הת"ח כאן בארץ
ואומר החתם סופר בעניין זה לא היו יודעים במתיבתא דרקיע – מהי ההלכה.
והיו צריכים רבה בר נחמני – ואומר החתם סופר
כתוב לא יראני האדם וחי – – האדם גימטריא 50 –
האדם – חי – לא ייראני את ה50 שערי בינה
אבל אחרי שהוא נפטר – הוא כן יכול
ולכן מיד שיצאה נשמתו – של רבה בר נחמני אז הוא הגיע לשער הנון ויכל להכריע את ההלכה
אז מצינו שרבה בר נחמני הוא הגבוהה – הוא המרומם, ולכן בפורים הוא זה שמתרומם גבוה, גבוהה כ"כ שהוא מרים את רבי זירא – זעירא למקום גבוה מאד…
וכל זה – רק להראות את דרגת רבה בר נחמני
אבל להלכה – מעניין שההלכה היא לא כמו רבה בר נחמני
איפה רואים זאת?
הרמב"ם בהל' טומאת צרעת פ"ב ה"ט
פסק שבספק אם קדם השער לבן לבהרת או לא
האדם טמא !!!
והקשו המפרשים איך פסק להיפך ממה שפסק הקדוש ברוך הוא ולהיפך ממה שפסק רבה בר נחמני שנבחר מהשמים להכריע בענין הזה???
והכסף משנה (שם ד"ה)
תירץ שכיון שסתם משנה סוברת שטמא פסק
כך הרמב"ם
ואף על פי שהקב"ה מטהר וגם רבה בר נחמני כך פסק – אבל הוא פסק כאשר נשמתו יצאה מהעולם ששוב הוא לא בעולם
והתורה לא בשמים היא!
ובתוס' יו"ט נגעים פ"ד מי"א
(ד"ה קיהה)
כתב שכיון שנחלקו בזה חכמים ורבי יהושע
במשנה ולא אמר רבה הלכה כרבי יהושע הרי שאמר את דעתו
בעניין ולא שמכריע במחלוקת
אז אם אין הכרעה במחלוקת התנאים אנו צריכים לחזור – להכרעה הרגילה של יחיד ורבים הלכה כמו הרבים כמו חכמים – שטמא
אבל בכל אופן ראינו את הכח שרבה
ודווקא בעולם הזה – מכריעים את ההלכה
ולמה – דווקא בעולם הזה.
כי בעולם הזה יש לבני אדם את כח הבחירה
ובכח הבחירה בוחר האדם איך להבין להעמיק ולהבין את התורה
כך אפשר להבין עוד עניין, מבואר במדרש שכל המועדים ייתבטלו
אבל פורים לא – מדוע?
כך מופיע גם בירושלמי (מגילה א פ"ה) לפי דעת ריש לקיש
אומר השפתי חיים מהי משמעות העניין הזה
מהי משמעות הרעיון
התשובה היא
אומרת הגמ' ברכות יב
לא מזכירים יצי"מ לימות המשיח
מהו הטעם?
לעתיד לבוא – הניסים יהיו כ"כ גדולים ומופלאים עד שניסי יצי"מ יהיו טפלים כלפיהם
אז ביצ"מ היו נסים עצומים, ניסים של שידוד מערכות הטבע
אבל לעתיד לבוא יהיה הרבה יותר גדול
עד שלא נזכיר את יצי"מ אלא רק את הנסים של לעתיד לבוא
אבל נס פורים הוא שונה
למה – כי זה לא נס 'אלוקי' אלא נס אנושי
מה הכוונה
יש כאן נס אנושי שבתוך ההסתר בתוך הקושי
בוחר האדם בהקב"ה
אם בוחר האדם בהקב"ה אחרי שטוב לו – זה מובן
זה הגיוני זו מתמטיקה פשוטה, טוב לך תפרגן ותברך את מי שעשה לך טובה!
אבל אם רע לך – למה אתה בוחר בהקב"ה.
אם האדם בוחר בהקב"ה גם אם רע לו – זה פלא
זה נס זו עוצמה
זה חידוש גדול
רע לאדם ובכל אופן זה לא הגיוני והאדם מתגבר על החוסר הגיון והוא כן 'בוחר בהקב"ה'!
פלא גדול!
נס אנושי!
לכן לעתיד לבוא נזכיר את הנסים של לעתיד לבוא
ולא את נסי יצי"מ
אבל כן נזכיר את הניסים של פורים
זה נס על טבעי – זה נס על אנושי – האדם בוחר בערכים – למה?
כי זוהי האמת כי זה הדבר הנכון אפילו שזה לא מתגמל
אפילו שקשה אפילו שישנה הסתרה ….
אבל באמת – תקוותם אתה היית ותשועתם לדור ודור…
למה – כי הכל היה רק 'תחפושת'
המן – צריך להרכיב את מרדכי ולאמר – ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו – המן צריך להרכיב את מרדכי…זה מטריד אותו
מה הוא יעשה…לכן הוא מתחפש למרדכי – כדי שאף אחד לא ייראה שזה המן מרכיב את מרדכי עד כדי כך הוא היה נראה כמו מרדכי
שהבת של המן – שפכה מי שופכים מהדירה העליונה כל מי שמרכיב את סוס המלכות
היא חשבה שמרדכי הוא המנהיג המוביל את הסוס ואביה המן הוא היושב על הסוס מלכות
והיא שפכה מים על המן – מי שופכין…
והמן – הוא חוזר לביתו אבל וחפוי ראש
למה אבל – כי אחרי שהיא שפכה על מי שהיא חשבה שזה מרדכי
מי שופכין – המן הרים את הראש והיא ראתה שהיא התבלבלה – היא ראתה שהיא שפכה מי שופכין על אביה
אז היא מיד קפצה מהחלון ומתה…
המן חזר הביתה – אבל – וחפוי ראש
אבל בגלל הבת שהתאבדה וחפוי ראש בגלל המי שופכין ששפכה עליו הבת שלו
אז המן התחפש למרדכי…
אסתר היא התחפשה גם כן – למה
למה הייתה הגזירה על ישראל – בגלל שעם ישראל
נהינו מסעודתו של אחשוורוש
וגם בדור הקודם הם השתחוו לצלם של נבוכדנצאר
למה הם נהינו מהסעודה של אחשוורוש
למה הם השתחוו לצלם בזמן נבוכדנצאר
התשובה היא – שהם האמינו שהם יכולים לסמוך על המלך
הם רצו לקבל חסות הגנה וכח…
לכן הם עשו את רצונו…
אמר מרדכי – מה שאתם רוצים לקבל חסות מהגוי זו הסיבה שתיפגעו … שתאבדו את הביטחון שלכם
ולכן אסתר – בכוונה הזמינה את המן למשתה שלה עם אחשוורוש
למה
בגלל שהיא רצתה לבלבל את עם ישראל – שעם ישראל יחשוב – שאין להם אחות בבית המלך
אין להם על מי להישען וכך הם יתפללו להקב"ה וכך ייזכו לישועה
אז המן התחפש
אסתר התחפשה למי שהיא רוצה קשר עם המלכים הגוים
והקב"ה התחפש הסתיר פניו
הכל כדי לגלות את כח הבחירה של עמ"י.