"השעה עכשיו רבע לשש בערב," נשמע קולה של מלי אברהם בקו. אבל זה לא בישראל – אלא מטוקיו, יפן. "באתי לעשות פה כתבה, זו תהיה הפתעה שתתפרסם בסוכות בעיתון 'קטיפה'," היא אומרת למגישה יונת קפלן בתוכנית "הבמה שלך".
מלי אברהם, סופרת ועיתונאית ותיקה, מוכרת לקוראות מהמגזינים החרדיים המובילים, בהם "קטיפה", "משפחה", "קראט" ועוד. היא כותבת לנשים ולילדים, עם קו שמצליח לשלב עומק, רגש והומור.
במהלך השיחה, דיברה אברהם בהתרגשות על חשיבות הקריאה לילדים, במיוחד בעידן הדיגיטלי והקומיקס. "מה לעשות כדי לגרום לילד לקרוא? הכול! כולל לשחד אותו, לקרוא לו סיפורים ולעצור באמצע – כדי שהוא ימשיך לבד. אני כמובן מדברת על ילדים שאין להם בעיות פיזיות עם קריאה, כמו דיסלקציה. כי ילד שקורא – פשוט מתפתח אחרת."
עוד באתר:
לדבריה, אין כלי חינוכי שמעצים את הילד יותר מספרים: "לא המורה בכיתה, לא סרט, שום דבר לא משתווה לשאיבת ידע מספרים. גם אינטליגנציה רגשית – רק ספרים יודעים לפתח. ילד שקורא לומד איפה לשים פסיקים, מתי מתרגשים, מתי בוכים. הוא פשוט מתנהג יותר בהתחשבות."
אברהם גם הביאה ממצאים ממחקרים: "מחקר של ה-OECD מראה קשר ישיר בין הרגלי קריאה לבין הישגים אקדמיים, כולל במדעים ומתמטיקה. מחקרי MRI מראים שהמוח מפעיל אזורים חושיים ורגשיים בזמן קריאה, מה שלא קורה מול מסכים. זו פשוט התעמלות לנשמה."
ומה לגבי בינה מלאכותית – האם היא מאיימת על הסופרים? "זה עוזר, אבל זה גם עושה את האדם קצת יותר עצלן. ניסיתי לכתוב סיפור עם AI – הוא כותב, יש לו שפה יפה, אבל הוא לעולם לא ירגש כמו בן אדם. למה? כי כשאת כותבת מהלב, מתוך המציאות שלך – יש לזה חן. המציאות הרי נכתבה על ידי התסריטאי הכי גדול – הקב"ה."
היא מוסיפה: "ניסיתי פעם לכתוב ל'אותיות' – עיתון ילדים דתי-לאומי – ולא הצלחתי. לא כי לא ניסיתי, אלא כי אני לא באה משם. זה לא אותנטי. כמו בפרסומת שמלבישים לילד חילוני כיפה – רואים שזה לא אמיתי. מי שכותב – צריך לחיות את העולם שעליו הוא כותב."
בין היתר, אברהם כותבת גם טורי הומור, תחום מאתגר במיוחד. "זה קשה מאוד. אפרים קישון היה אומר שזה דורש כללים ברורים – מתמטיים אפילו. אני לא בטוחה שאני משתמשת בכללים האלה, אבל זה באמת משהו שלומדים."
לקראת סיום השיחה, היא חושפת חדשות מרגשות לכבוד שבוע הספר: "לפני 28 שנה כתבתי את 'אביגיל ואני'. זו הייתה הפעם הראשונה שכתבתי בהמשכים בעיתון משפחה, וזה היה עליי ועל תהליך החזרה שלי בתשובה. עד היום אנשים מזהים אותי בזכות הספר הזה. כולם זוכרים את השתיים שמסתבכות ויוצאות מהסיבוכים בכבוד. עכשיו, הספר עומד לעלות על הבמה – כמחזה."
האם יש עתיד לספרים בעידן שבו הכול מתחלף בקומיקס, מסכים ובינה מלאכותית? אברהם בטוחה שכן. והסיבה – פשוטה ועמוקה כאחד: "כשכותבים באמת, מהלב, הקורא מרגיש אותך. וזה משהו ששום מכונה לא תוכל להחליף."
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'הבמה שלך' עם יונת קפלן ב'קול חי':
