
בפינת 'אור החיים הקדוש' במהדורת סוף השבוע, העביר הרב צבי אריה אדלר מסר עמוק על פרשת חוקת, בהתבסס על פירושו של האור החיים הקדוש. הדברים נאמרו לקראת הילולת האור החיים הקדוש, שחלה בט"ו בתמוז. הרב הדגיש את חשיבות הביטחון בה' והדבקות בו כתשובה לקשיים ולאתגרים בחיי היומיום, תוך שילוב לקחים אקטואליים מהפרשה.
הרב אדלר פתח את דבריו בפרשת חוקת, תוך התמקדות בתלונות עם ישראל במדבר: "בתורה אנחנו קוראים השבוע, התורה מספרת לנו שעם ישראל קצרה נפשו בדרך… שהם היו צריכים להקיף כבר את ארץ אדום, ארץ אדום לא מרשה להם לעבור בגבולו, צריכים לעשות עוד איזשהו סיבוב. קצים כל הזיכרונות, גם להורים שלנו היה כזה סיבוב, וזה לקח 38 שנה, והם מתחילים כבר זהו, ומאבדים את זה. וידבר העם באלוקים ובמשה, ומה הוא אומר? 'למה העליתונו ממצרים למות במדבר, כי אין שם לחם ואין מים, ונפשנו קצה בלחם הקלוקל".
הרב קישר זאת לאתגרים האקטואליים: "צרות של יהודים, אין לחם ואין מים, יש עשירי לחודש, ויש משכנתא, ויש חמש עשרה לחודש, ויש שכר לימוד, ויש כל כך הרבה דברים, כל כך הרבה קשיים, באמת. ולמה שהחיים לא יהיו הרבה יותר חלקים? למה שבורא העולם לא פשוט ייתן לנו את הכול מיד, שאנחנו רוצים הכול במרוכז, בלי שום לחץ, בלי שום כאב, בלי שום בושה לפעמים? למה זה ככה באמת?".
עוד באתר:
הרב הסביר את תגובת ה' לשאלות אלו: "אז הקדוש ברוך הוא עונה להם, והוא שולח נחשים שרפים שנושכים את העם. ולכאורה, איפה יש כאן מידה כנגד מידה בעניין של הנחשים? אז חטא של לשון הרע זה כבר רש"י אומר לנו, שלחו את הנחשים על כפיות טובה, והאור החיים הקדוש מונה כאן שבעה הסברים".
הרב התמקד בהסבר הרביעי של האור החיים: "ובהסבר הרביעי הוא אומר, הקדוש ברוך הוא רוצה להאירם בתשובה על מה שהם התלוננו, למה הם הולכים דרך המדבר, שאין שם סיפוק, ולמה השם לא שלח אותם דרך איזשהו מקום, שיש שם לחם וחיטה ומים וכל מה שצריך, ועונה רוחם עם הקדוש, וזו תשובה שהייתה נכונה לזמנו והיא נכונה כל כך לזמננו."
הרב הדגיש את הלקח המרכזי: "כי השם חפץ שעיניהם יהיו תלויות לאלוקים יושב בשמיים על מחייתם, ועל כל תוכן, ואין מבטח זולתו, לזכור שאין על מי לפתוח שום דבר, רק על הקדוש ברוך הוא. ולכן הקדוש ברוך הוא לא עצר את הנחשים, הוא שלח את הנחשים, והוא הראה לנו איך שהוא יכול לרפא כל דבר. כי אתם מתלוננים למה זה ים אל המדבר, השם בדיוק רוצה את זה כדי שיהיה ליבם תמיד, באין הפסק, קרוב להשם".
הרב הביא משל להמחשת המסר: "כמו משל, בן המצפה לשולחן אביו ערב ובוקר ובכל עת וזמן, כמו הבן שיושב בבית ומחכה לאוכל שיגיע לשולחן, והוא מסתכל על ההורים שלו, הוא מבקש, הוא מחכה לזה. כך גם אנחנו צריכים לזכור שלא משנה איפה אנחנו נמצאים, לא משנה בני כמה אנחנו, לא משנה איפה אנחנו גרים, באיזה מצב אנחנו בחיים, אנחנו בין המטפל לשולחן אביו".
הרב הזהיר מפני הסתמכות על כוחות אנושיים: "אם מישהו חושב שזה מגיע ממנו, אוי ואבוי. אם מישהו זוכר שהכול מגיע מבורא עולם, הוא דבק בבורא עולם, וזה בדיוק מה שהקדוש ברוך הוא רוצה".
הרב סיים בהדגשת מטרת הקשיים: "אם היה מביאם דרך חישוב, לא הייתה להם הדבקות בתמידות. אם היה לנו את הכול מגיע אלינו ממש ככה לתוך הפה, בלי שנצטרך לבקש, בלי להתעמת, אז לא הייתה הדבקות, והמטרה שאנחנו כאן זה כדי להידבק בבורא עולם".
האזינו לדברים המלאים מתוך 'מהדורת סוף השבוע' ב'קול חי':