אפקט דאנינג-קרוגר בעולם הכשרות: כשהידע הופך לבורות

מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן במאמר מקצועי ומרתק על אפקט 'דאנינג־קרוגר' בעולם הכשרות.

בטח מיד תרימו גבה ותשאלו מה לעולם הכשרות עם תופעה זו?

ובכן מסביר הרב רייכמן, בימי בין הזמנים בהם רבים מבני התורה יראים ושלמים יוצאים מהמסגרת ומהשגרה הברוכה בכדי לנפוש ולצבור כוחות הגוף והנפש לעוד שנת עמל בתורה ועבודה ובמשא ומתן באמונה.

ומטבע הדברים בימים אלו מתרבות השאלות ובמיוחד בנושא ״הכשרות״ פונים לרבנים למומחי כשרות ועוד, לדעת את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון

ישנה תופעה ידועה בשם אפקט דאנינג־קרוגר

כלומר – לאנשים עם ידע מצומצם בנושא כלשהו יש נטיה להערכת-יתר של מידת הידע באותו נושא.

והאמת היא כי ידע אמיתי הוא לדעת את היקף הבורות של עצמך.

ונתקלתי בזה שוב ושוב שאנשים כהנים והדיוטים כלומר פשוטי העם וגם המורים ובמיוחד הצורבים לוקים באפקט זה ומביעים דעתם בבטחון מופרז יתר על המידה וכן נותנים מענה הלכתי למרות שאין להם הבנה כלל בתחום,
שוחים הם בחלקי התורה של הלכות בשר וחלב תערובות תרומות ומעשרות חלה יין נסך ועוד, ובורים הם בעולם הכשרות.

יודעים הם כל פתחי תשובה ודגול מרבבה בעל פה אך בסדרי עולם הכשרות ממששים הם באפילה, ולמרות כל זאת אינם מתביישים להפליט ולהבליע תשובות ורעיונות כשאין בינם למציאות כל זיקה וכל קשר. כי מתביישים המה לומר איני יודע, כלומר לא שיננו מספיק את אשר לימדונו חז״ל: למד לשונך לומר איני יודע, שמא תתבדה ותאחז.

והגרמא בנזיקין רב ובלבול הדעת מתרבה והעם רואה ותוהה הכצאן ללא רועה? השאלה בוקעת ועולה.

ואנוכי עומד ותמה הזאת נעמי? כאשר הידע שלכם מינימלי הכיצד הנכם מביעים דיעה ומשיבים לדורשי השם המשחרים לפתחיכם ומטעים אותם בהולכת שלל על לא עוול בכפם. אחריות כבדה רובצת על כתפיכם אנשים סומכים עליכם, אז למה ככה?

אבקש לחדד, כשרות הוא מקצוע כמו כל המקצועות, כמילה שחיטה סת״ם ועוד, אוי לו למי שפוסק ללא ידע מקצועי וללא התייעצות עם מומחים מוסמכים בעלי נסיון. מי שלא מבין, לוקח אחריות ואומר איני יודע.

וזהו בדיוק התופעה שנקראת אפקט דאנינג־קרוגר.

וכמטבע אשר טבע מלכינו שלמה: אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני.

בדיחא רבנן טובא: כאשר אשת חיל יהודיה תמימה הגיעה בסערת נפש לרב העיירה ועוף בידה לגלות האם העוף שקנתה לביתה כשר הוא אם לאו, הרב משיל את בתי עיניו לשיפולי אפו ובוחן הדבר בכובד ראש ומצביע על חלק מסוים שבעוף וכך אומר לה אם זה הכבד העוף טרף, ואם זה הלב העוף כשר, ואם זה הריאה העוף ספק טריפה, וכאן פורצת האשה בבכי ואומרת העוף כשר או לא???? אם הרב לא יודע להבחין בין חלקי העוף מה מצפים מהפטורים ממצוות עשה שהזמן גרמא? הכיצד נשיב לעם דבר כאשר שבילין דכשרותא אינם נהירין כשבילי דנהרדעא?

לטובת הציבור אלך רכיל ואגלה סוד עד כמה ניזוק עולם הכשרות מתופעה זו הן בכלל הן בפרט.

נכנס יין: השתתפתי בביקור של רבנים ביקב מכובד כאשר בחנו והתפלפלו בכמה שיפורים ותיקונים לכאן ולכאן והנה באמצע הסיור שמים לב שפועל גוי מתעסק בחבית יין, מאי האי שואלים, הוא מתקן את הברז, היה המענה,
ולפתע הגוי פותח את ברז החבית לבדיקה והיין קולח ונשפך לארץ, רב היקב והמשגיחים שותקים, ומחישים פעמיהם אל עבר החבית בדומיה, הרב האורח רואה זאת ונזעק מה אתה עושה? יין נסך! הגוי מפוחד מיהר לסגור הברז, ורב היקב ומשגיחיו נעשו חיוורים כסיד פורכים ידיהם אוי מה עשית זועקים הם? 40,000 ליטר יין הלכו לאיבוד סתם, סתם? שואל האורח בפליאה ? כן אמרו, פתיחת ברז החבית כדי להוציא ממנו יין אוסרת את היין שיצא על ידי הפתיחה, אך לא את היין שנשאר בחבית, וסתימת חבית נוזלת אוסרת את היין שנשאר בחבית, כך פסק השו"ע (קכ"ד, יד).

כלומר אם המשגיח או כל יהודי אחר היה סוגר הברז היינו מצילים את כל היין שבחבית, אבל ברגע שהגוי סגר בבעתה את הברז עקב זעקת הרב נפסל כל היין שבחבית, חוסר מקצועיות מזיקה, ואיוולת היא להתעסק בתחום הכשרות ללא ידע מקצועי מספקת.

דבש טהור 100% בחו״ל מותר בלי כשרות? נשמעה השאלה בקו ההוראה, כן עונה הרב הצעיר שליט"א, כן? אמרתי, מה לך חושש שואלים בני התשחורת מקבלי השימוש? ממרום נסיוני בתחום עניתי ואמרתי. ישנן חברות בעיקר בחו"ל שממלאות דבש בתוך שפופרת דוגמת השפופרת של מיונז 'טומי' כדי שיוכלו למרוח על לחם וכן גם יותר קל למזוג לעוגות וכדו', הדרך היחידה להכניס הדבש לתוך השפופרת הוא ע"י חימומו של הדבש וכך יכולים למלאות השפופרת ולעשותו נוזלי, על צלחת החימום משתמשים גם לחימום מוצרים שאינם כשרים, הידעתם? סברו וקיבלו.

חוסר מקצועיות מזיקה, ואיוולת היא להתעסק בתחום הכשרות ללא ידע מקצועי מספקת.

בזכותך אומר לי רב חשוב ביום מן הימים וצהלתו בפניו לא נכשלנו באכילת טבל, וכך היה מעשה, כאשר ערכנו שבת התאחדות של קהלתינו, בעיירה ציורית בצפון הארץ, בכניסת השבת עברתי לבדוק את התקינות ההלכתית של המטבח ומאכליו לכבוד השבת, שאלתי מיד בעקבות השיעור שזכיתי לשמוע מפיך האם הפרישו חלה מהקישקע שבצ׳ולנט וכשהתשובה היתה שלילית הזדרזתי לקחת כף הוצאתי חתיכת קישקע מסיר החמין ובלי ברכה אמרתי לעיני כל – הרי זו חלה. הצלת אותנו, הכף היתה מתכתית? שאלתי, אכן, ענה לי, והכף להיכן הלכה? המשכתי להקשות שטפתיה והחזרתיה למגירתה ענה הרב, זה בלוע בחלה הרב יודע? לחשתי, אוי נכון, אז מה היה עלי לעשות? להשתמש בכף חד פעמית ולהוליכה אחר כבוד לפח האשפה.

חוסר מקצועיות מזיקה, ואיוולת היא להתעסק בתחום הכשרות ללא ידע מקצועי מספקת.

הטלפון רועש וגועש בקו בית ההוראה

האם אפשר לאכול במסעדה חלבית בכשרות רבנות מהדרין בוקעת השאלה מהשפופרת? אהה… מה כבר יכול להיות ברבנות מהדרין חלבי חוכך הרב בפדחתו, אפשר. היתה התשובה.

האם הרב יודע שהרבנות חייבת לאשר שימוש במוצרים בכשרות שהציבור שלנו מתנזר מהם גם אם זה מהדרין? שאלתי, אה כן? לא ידעתי כמו מה? כמו….. עניתי.

ואם השואל ספרדי הרב יודע שהם מטגנים "חלומי" בשמן שטיגנו בו דגים ודעת הבית יוסף להחמיר בכך? שבתי וביררתי, "חלומי" וואס איז דאס? מה זה ועל מה זה?

גבינה ששמה ״חלומי״, הסברתי, ואנוכי לא ידעתי מלמל הרב חרישית, אפקט דאנינג־קרוגר אמרנו?

חוסר מקצועיות מזיקה, ואיוולת היא להתעסק בתחום הכשרות ללא ידע מקצועי מספקת.

אתה חייב לשמוע תפס אותי צורבא מרבנן, יהודי התקשר אלי השבוע וכה הוא מספר בדרך כלל אחרי שרעייתו מפרישה חלה מן העיסה, לוקח הוא חתיכה כורכה בנייר כסף ושורפה במכשיר הטוסטר ואלו נשרפין ומשליכה לאשפה,
היום בתו עשתה זאת במקומו, וכאשר שב לביתו חשכו עיניו הטוסטר כולו מרוח בבצק החלה, בלוע הוא באיסור אכילה, חלה אסורה לזרים, וכשנבלע ביבש הכלי צריך ליבון חמור ואין דרך איך להכשיר טוסטר זה, רגע שאלתי הרי אפשר להשאל? ותשובתו היתה שאכלו כבר מן הלחם שערכו ושמשם הפרישו חלה זו, ואם יישאל על כך נמצא אכלו טבלים, ומה היתה הוראתו של הרב שאלתי, טוסטר זה אין לו תקנה, ושבירתו זו היא טהרתו, כלומר חייבים לזרוק את הטוסטר לזבל, הרב לא מכיר את העצה של ה'נפש חיה'? ניסיתי לגשש בעדינות, שיכול אדם להשאל על רוב החלה שהפריש עד חיטה אחת שדי בה לפטור את הכרי וכיון שנשאר רק כלשהו החלה בטלה היא ב100. ואינה אוסרת, ייתכן אמרתי ולפי זה הטוסטר יהיה מותר בשימוש. ודי לחכימא.

השאלות זורמות בקו ההוראה ללא הרף

הנופשים מבקשים מצד אחד לא להכשל ומצד שני לא מוכנים לוותר לאכול מפריה ולשבוע מטובה וגם להרוות צמאונם במשקאות חריפים למיניהם, והנה קמה לה וגם נצבה השאלה בבית ההוראה ויסקי וודקה ללא כשרות מה דינם?
דיעות לכאן ולכאן נשמעות בחדר ההוראה ומשפט אחד הקפיץ אותי יש כאן חשש חדש פסק אחד מן החבורה, אבל בחודש מנחם אב עומדים אנו כעת, ניסיתי בכל כוחי להשמיע את דברי, נו אז מה שאל.

וכך הצגתי את ההסבר המנומק: האלכוהול של ה'וודקה' מקורו מהרבה סוגי מאכלים כמו דגנים, תירס, ענבים, חלב, ועוד. הרבה סוגי 'וודקה' מיוצרים ממרכיבים של חמשת מידי דגן, ולכן חשוב לברר מה מקור האלכוהול. בארצות הברית לפעמים מיוצר מתירס. ברוסיה הרבה פעמים מיוצר מחיטה. 'אבסולוט' מיוצר בשבדיה מחיטה, 'פינלנדיא' מיוצר במדינת פינלנד משעורה ועובר זיקוק רציף, 'חורטיצה' מיוצר באוקראינה מחיטה, 'רוסקי סטנדרט' מיוצר ברוסיה מחיטה, בתהליך כפול של זיקוק.

ההנחה הרווחת בקרב המומחים של וועדי הכשרות המהודרים, שכל מוצר שיוצא מהמפעל לפני חודש ספטמבר (חודש התשיעי למנינם, בערך חודש אלול) אין בו חשש 'חדש', כי לא שייך במציאות שיגיע לשוק סחורה חדשה שנזרעה אחרי פסח, הן בשעורה וכל שכן בחיטה שהגידול אורך יותר זמן (התבואה שהשרישה אחרי ט"ז ניסן, לוקח 4-5 חודשים לתהליך הגדילה וקצירה והגעה לשוק, 'וודקה' המיוצרת משעורה מגיעה לשוק יותר מהר, בנוסף צריך לקחת בחשבון עוד מספר שבועות לתהליך הייצור והשיווק). ואם כן ניתן לבדוק בתאריך הייצור המוטבע על גבי הבקבוק, אם הייצור היה לפני החודש התשיעי, אין חשש חדש.

זאת ועוד הוספתי: הנדון של 'חדש' שייך רק בוודקה, שעובר רק 'זיקוק רציף' ותהליך הייצור מהיר, ומוכן תוך מספר שבועות, ואינו דומה ל'וויסקי' שעובר 'זיקוק איטי' ומתיישן מספר שנים בחביות, ובוודאי אינו חדש. וגם הרימותי את קולי הנדון הוא רק ב'וודקה' שיוצרה מחמשת מיני דגן, ולא מתפוחי אדמה תירס ועוד.

חוסר מקצועיות מזיקה, ואיוולת היא להתעסק בתחום הכשרות ללא ידע מקצועי מספקת.

ועוד שאלה נשאלה, קומפוט פירות בחו״ל ללא כשרות מה דינו?

הרבנים המשיבים ממלאים ההיכל באווירה של תורה, פירות חו״ל פטורים מתרומות ומעשרות, ספק ערלה בחו"ל מותר, פירות נאכלים חיים ואין בהם בישול עכו״ם, מותר לך כמעט ענו כולם כאחד, רגע ביקשתי האם כל המידע ברשותכם? מה עוד שאלו, ישנו קומפוט קוקטייל שיש בהם חתיכות ענבים האם היוצא מהם דינו כסתם יינם? חלקם פשטו את מגבעתם מעל ראשם מרוב התפעלות, ועוד גיליתי את אזנם, כאשר מופיע על הקופסא דל קלוריות או ללא תוספת סוכר ייתכן והם ממתקים אותם עם תרכיז ענבים היות והוא מוצר טבעי ובאמת הקומפוט הוא ללא תוספת סוכר, אבל אסור באיסור סתם יינם.

חוסר מקצועיות מזיקה, ואיוולת היא להתעסק בתחום הכשרות ללא ידע מקצועי מספקת.

שף נכבד אתה יכול לבשל עד כמה דקות לפני השקיעה אין שום בעיה בכך! – שומע אני בפניא דמעלי שבתא את הרב פוסק הלכה לתוך מכשיר הנייד הצמוד לאזנו, במה מדובר העזתי לשאול, כלום ענה הרב, שף יהודי חרדי נמצא כעת בנופש מאורגן לציבור החרדי בעיירת הנופש בורובץ׳ השוכן למרגלות הרי הרילה שבמדינת בולגריה, ושאל עד איזה שעה מותר לו לבשל בערב שבת, ושמעת הרי מה עניתי, במחילה מכבוד תורתו אבקש לחלוק על פסיקה זו, הרי זה שולחן ערוך מפורש חייך בביטול, בכל זאת אבקש להציע אילין מיליא, פתח פיך ויאירו דבריך אמר, וכך אמרתי אני בעיירת נופש זו אין יהודים כלל, כאשר המנין היחידי הוא המנין של האורחים השוהים בבית המלון, באם הם מתפללים בפלג המנחה ומקבלים שבת, להלכה המיעוט נמשך אחר הרוב כנפסק בשולחן ערוך ואסור לו לשף זה לעשות מלאכה ולחלל שבת בזמן שהקהל קיבל שבת וייתכן שזה אפילו שעה לפני השקיעה.

צודק, אמת, טעיתי, מה עושים? בדרך לא דרך הגענו לשף ולבקש ממנו לחדול ממלאכה מיד בעת קבלת שבת של הציבור במלון.

ולשאלה המסיימת פרק זה. קניתי ענבים מחוץ לארץ והפקתי מהם יין, האם הם חייבים בתרומות ומעשרות שאל מאן דהוא, כן, שלף הרב מיד את תשובות הרמה, כך כתב הרמב״ם פירות חוץ לארץ שנכנסו לארץ, אם נגמרה מלאכתם בחוץ לארץ – פטורים, ואם נגמרה מלאכתם בארץ, חייבים בתרומות ומעשרות מדברי חכמים (רמב”ם תרומות א, כב).

מעשר שני או מעשר עני שאלתי כלומר לפי איזה שנת מעשר הולכים האם לפי מקום גידולו או לפי מקום גמר מלאכתו? ודוממו כולם לרגע, והתחיל ויכוח סוער, וכשוך ביקשתי את רשות הדיבור וכך לימדתים בינה אין כלל נפקא מיניה למעשה, היות ובנוסח הפרשת תרו״מ בין כה אומרים את שניהם.

ואסיים בעצה טובה ובאזהרה חמורה, אל תפסקו הלכה לפני שאתם יודעים ומכירים את המציאות לאשורו.

כדברי המדרש: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו, "ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך.

ואל תתביישו לשאול ולברר, אנו מומחי הכשרות נשמח לעמוד לרשותכם לסייע בידכם הן במידע המקצועי, הן בסודות המקצוע רעיונות ופתרונות יצירתיים אשר צברנו ממרום שנות נסיון בעולם הכשרות. בתפילה שלא תצא תקלה תחת ידינו אמן.

להזמנת הרב רייכמן להשגחה או להרצאות, כנסו