
בפעם ה-14 ברציפות: בנק ישראל הודיע כי החליט להשאיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית החליטה כך למרות שהאינפלציה עומדת כרגע 2.9% – בתוך טווח היעד שקבע בנק ישראל. הצעד של בנק ישראל נובע מחוסר הוודאות הרב ביחס להתפתחות המלחמה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שלח החודש מסר לנגיד בנק ישראל, ואמר כי עליו להוריד את הריבית. "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". את הדברים אמר סמוטריץ' במפגש עם נשיאות המגזר העסקי.
בחודש אוגוסט האחרון החליט בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה, והיא עמדה על 4.5%. ההחלטה הזו התקבלה למרות שמדד חודש יולי האט את קצב האינפלציה ל-3.1 עשירית האחוז בלבד מעל היעד העליון שקבע בנק ישראל. עם זאת הוועדה המוניטרית של הבנק החליטה לפי שעה לא להוריד את הריבית בין היתר לנוכח חוסר הוודאות הגדול השורר סביב הלחימה.
עוד באתר:
על פי התחזית המיקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, שהתפרסמה בחודש ינואר, ההתאוששות בפעילות הכלכלית בישראל נמשכת בקצב מתון. שינויי מיסוי, ובפרט העלאת המע"מ, לצד המשך מגבלות ההיצע, בשילוב עודפי ביקוש, צפויים להעלות את שיעור האינפלציה במהלך המחצית הראשונה של השנה, והוא צפוי להתמתן לתוך היעד במהלך המחצית השניה של השנה.
בהודעת בנק ישראל פורטו כלל הנתונים שהובילו להחלטה.
• על רקע התעצמות הלחימה בעזה והרעה בסנטימנט הבינ"ל כלפי ישראל, סביבת אי הוודאות הגיאופוליטית גבוהה.
• קצב האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד מעט ועמד על 2.9%, בחלקו העליון של תחום היעד. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להמשיך לשהות בסביבת הגבול העליון של היעד, ואף לחצות אותו ותחל להתמתן בתחילת 2026.
• הפעילות הכלכלית במשק התאוששה לאחר מבצע "עם כלביא".
• שוק העבודה עודנו הדוק בעיקר בשל ממגבלת היצע העבודה בעקבות גיוס המילואים ומחסור בעובדים לא ישראלים.
• היקף הפעילות בענף הבנייה ממשיך להיות משמעותי, מספר התחלות הבנייה והיתרי הבניה הוסיף לעלות ונותר גבוה במונחים שנתיים. נמשכה מגמת ירידה במספר העסקאות לרכישת דירה, וקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות התמתן.
• חטיבת המחקר מעריכה כי תחת ההנחה שהלחימה בעזה תמשך בעצימות משתנה ותסתיים במהלך הרבעון הראשון של 2026: התוצר צפוי לצמוח ב-2.5% וב-4.7% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2025 צפוי לעמוד על 3%, ובמהלך 2026 על 2.2%.
• מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף בשיעור של 1% בערכו של השקל מול הדולר ו-0.8% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-1.2%.
"על רקע אי הודאות הגיאופוליטית, תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".