
תוכנית "עומקא דליבא" בהגשת אפרת ברזל פתחה את השבוע בשיחה יוצאת דופן, מרתקת ומרגשת, עם שלוש בחורות ממודיעין עילית שביקשו להגיע לאולפן ולשאול שאלות עמוקות וכנות על זוגיות, חיי נישואין, רגשות ובניית בית של תורה. ברזל, המוכרת בגישתה הישירה והחמה, ניהלה עמן שיחה מתגלגלת ופתוחה, ובמהלכה עלו סוגיות שמעסיקות רבות מהבנות והנשים בציבור החרדי.
הכול התחיל ממייל ששלחה שרי, אחת המשתתפות, לברזל. "שרי כתבה לי שהן חבורה של נערות שיש להן הרבה שאלות לשאול", סיפרה ברזל. "ניסינו לתאם מפגש פיזי, אבל זה לא הסתדר. ואז אמרתי להן: למה רק אני ולמה רק אתן? תבואו לאולפן רדיו קול חי, תשאלו בקול, ונענה יחד". שרי הסבירה את המניע: "זאת הייתה יוזמה שלי לפתוח את הקבוצה. זה נושא שחשוב לנו, ורצינו שגם עוד בנות ישראל ישמעו את זה".
השאלה הראשונה: מה זאת בכלל זוגיות?
הדיון נפתח בשאלה בסיסית אך כבדת משקל: מהי זוגיות בריאה.
עוד באתר:
הבנות תיארו בלבול, פער בין חלומות למציאות, וחשש מהמעבר בין עולם הנערות לעולם הנישואין. "אנחנו מוציאות את האנרגיות שלנו על דברים של חול. מגיע שידוך, מתחתנים, ואז מגיע מצב שאנחנו לא באמת יודעות מה זאת זוגיות", אמרה בת שבע. חני הוסיפה: "אני לא מסתדרת עם אחותי באותו בית. אז איך נסתדר עם בעל שפתאום גרים איתו לבד".
ברזל עצרה ואמרה בבהירות: "זוגיות בריאה היא לא תמונה סטטית. היא בנויה לאורך שנים. אם שני בני הזוג בריאים בנפשם ורוצים לבנות בית של תורה, העבודה המשותפת מתחילה אחרי החתונה. כמו שבגן למדנו לעבוד על המידות, כך ממשיכים גם בזוגיות".
על ציפיות, אכזבות ודופמין
ברזל התייחסה לעולם הרגשי של דור הבנות. "ציפייה היא רגש טוב. כשאנחנו מצפות יש דופמין, מוליך עצבי שנותן מוטיבציה ושמחה. אבל ככל שמצפים יותר, אפשר גם להתאכזב יותר. לא לסגור את הציפיות, אלא ללמוד להתמודד איתן".
בת שבע אמרה משפט שברזל הגדירה כמאות נקודות: "אני חושבת שזוגיות אמיתית מתחילה כשהם יודעים לתקשר נכון". ברזל הרחיבה: "תקשורת היא כישרון שניתן ללמוד. זה לא משהו שכולנו נולדנו איתו. כמו שלמדנו לחצות כביש, כך צריך ללמוד לדבר רגשות. בבית יהודי בריא מדברים, גם על מה שכואב".
רגשות הם לא חולשה
אחת הסוגיות שהבנות העלו הייתה הקושי להביע רגשות בעולם שבו מצפים מהאישה להיות חזקה ועצמאית. חני חשפה: "מהבית חשבתי שלהביע רגשות זו חולשה. שאם אני מראה רגש, פוגעים בזה".
ברזל השיבה בחדות: "העולם המערבי עשה לנו נזק. המילה פמיניזם הפכה את האישה לנטולת אפשרות להביע רגש של נשיות, של חולשה.. אבל הקדוש ברוך הוא אמת, והאמת היא שאישה צריכה את הרגש. אני רוצה לבכות כשמעליבים אותי, ואני רוצה שבעלי ישמור עליי. זה לא חולשה, זו נשיות".
ברזל שיתפה בדוגמה אישית כדי להמחיש כיצד בני זוג משלימים זה את זה. היא סיפרה כיצד כילדה ראיית מריבות בין הוריה הכאיבה לה, ולכן בתחילת הנישואין התקשתה לשמוע את בעלה מדבר בתקיפות. "למדתי לאט שכעס הוא חלק מהחיים. זה לא אומר שהבית מתפרק. הוא מלמד אותי להיות חזקה כשצריך, ואני מלמדת אותו להיות עדין כשצריך. זאת זוגיות".
ילדים ורצון לבנות בית לאורך שנים
הבנות העלו שאלה שרבים מזדהים איתה: זוגות רבים מתגרשים אחרי שהילדים גדלו. מדוע?
שרי ניסחה זאת כך: "כל הזמן מתעסקים בילדים, חוגים, גנים. ואז כשהם גדלים, מה נשאר?". ברזל השיבה: "זוגיות בונים כל החיים. לא רק בשנה הראשונה של נישואין. אם יש בעיה ומטאטאים אותה, היא רק גדלה בחושך. אבל אם מדברים עליה, היא נפתרת. ילד רוצה לכבד את אבא ואימא שלו, ולכן בית מדבר זה בית בריא".
לקראת סוף השידור שאלו הבנות איך אפשר לבנות בית של תורה, כאשר האישה עובדת, מתמודדת בעבודה, חוזרת הביתה ונדרשת להיות רכה ועדינה.
ברזל ענתה בכנות רבה: "זה באמת הנושא הגדול של הדור. אנחנו מתמודדות בחוץ, בשוק העבודה, לעיתים מול אנשים שלא חולקים את הערכים שלנו. ואז בבית חוזרות לבעל ולילדים. מי ששוכחת שהיתד הנאמן של הבית הוא בעל וילדים ושבת ותורה, יכולה להחליק. צריך להשתמש בכלים שדיברנו עליהם. אם אני חוזרת מיום עמוס, אפשר לומר לבעל: תעזור לי להתרפא מזה, אני מתגעגעת אליך. זאת שמירה על עצמנו".
ברזל סיכמה: "הקריירה הראשית שלנו היא הבית. אם אישה שוכחת את זה, משהו מתערער. נשים צדקניות יגאלו את עם ישראל. זה לא סיסמה, זה מציאות".
התוכנית הסתיימה בהסכמה לקבוע מפגש נוסף. "יש לכם עוד הרבה שאלות", אמרה ברזל, "ואני כאן. מותר שיהיו לכם שאלות. יהודי לומד כל חייו. התענוג הכי גדול הוא ללמוד".
האזינו לשיחה המלאה והמרתקת עם אפרת ברזל בתוכנית 'עומקא דליבא' ב'קול חי':
























