"להכיל מורכבות": מה העונש בהצטרפות אהרון הכהן למנהיגות ולהוצעת עם ישראל ממצרים?
משה רבינו שאף תמיד לשלמות, לכן משה רבינו מסמל את מידת הנצח – נצחיות, נצחיות היא מציאות שלימה, משה רבנו לא יכל לקבל מציאות חסרה: אדם שמדבר לשון הרע על חברו או מכה את חברו.
לכן היה קשה למשה רבינו לנסות לשחרר את בני ישראל ממצרים כאשר חלקם לא ראויים או לא מחוברים לנצחיות.
עוד באתר:
משה רבנו בעצם השלמות שלו לא רצה לקבל מציאות חסרה ולגאול עם שחלקו היה מחובר לתרבות מצריים. ולכן התווכח עם הקדוש ברוך הוא.
לעומת זאת אהרון הכהן היה 'משים שלום' אהרון הכהן יכל להכיל גם רגעים שאינם שלמים כמו למשל אדם שעשה עבירה אדם שנכנס למריבה עם חברו וצריך להחזירו למוטב.
ההשלמה היא לאוו דווקא שלמות, אלא יכולת לקבל את החוסר ולחיות עמו בהשלמה, מתוך כך להגיע לשלמות ולשלום.
מידת ההוד של אהרון הכהן היא היכולת להבין שגם אם יש מציאות חסרה, המציאות הרוחנית האמיתית נשארת שלמה בעולם הרוחני ואליה צריך להתחבר.
לכן הקדוש ברוך הוא העביר אש בסנה והסנה איננו אוכל ללמד את משה רבנו כי יש מציאות מורכבת של אש שהיא איננה שלמה, אש שהיא לא אוכלת ושורפת מצד אחד ומצד שני הסנה שלא נשרף בשביל להכיל ולקבל מורכבויות.
כאשר משה רבינו המשיך לעמוד על שלו גם לאחר המראה הסנה, אזי הקדוש ברוך הוא צירף אליו את אהרון הכהן שיכיל ויידע לקבל גם מציאות חסירה בגאולה שתעשה על ידי משה רבינו.
יתירה מכך: בתורת האר"י מבואר שמשה רבינו היה צריך לתקן את כל נשמות ישראל בגלות מצרים, שנטמאו והתקלקלו בחטא אדם הראשון, קין והבל, דור המבול ודור הפלגה. משה רבינו רצה לעשות זאת רק כאשר מגיעים לשלמות.
זהו גם סודה של הנשמה יתירה בשבת: במשך כל השבוע הנשמה חסרה ומאותת בחסר שגורם לנו לדחוף רוחני או גשמי, כל אחד לפי דרגתו היכולת הזיהוי שלו.
אבל בשבת קודש 'באת שבת באת מנוחה' כי הנפש מרגישה שלימה ובטוחה, ומיד במוצאי שבת 'ווי אבדה נפש'
גם בחיים הרוחניים שלנו אנו צריכים להכיל מורכבות, חסרונות ומציאות שאינה שלימה: החכמה היא לדעת לקבל ולהגיד את המציאות המורכבות ולדעת שהשלמה היא לאוו דווקא שלימות, אלא הכלה וקבלה של המציאות.
לא תמיד השאיפה הרוחנית שלנו מתממשת ואנחנו צריכים להכיל מציאות חדירה ולהמשיך בעבודה רוחנית יחד עם חלומה ושיברה.
נכתב על פי משנתו של האדמו"ר מאזביציא בספרו מי השילוח לפרשת שמות.
