
בפרק הקודם הרחבנו על סומלילנד, מיקומה הגיאוגרפי החשוב, הסיבות שהביאו את ישראל לתמוך בה והרווחים שנקצור מכך.
בפרק הזה, לפני שניגע בשורת המדינות המפסידות מהצעד ובהסבר לכך, כדאי להרחיב עוד מדוע ארה"ב לא ממהרת להצטרף להחלטה הישראלית ולא תומכת בעיניים עצומות בהכרזת העצמאות של סומלילנד – זו שהוזכרה על ידי טראמפ כאחת האופציות העדיפות שאליה יועברו עזתים מהרצועה.
עוד בנושא:
עוד באתר:
טור פרשנות > אסטרטגיית נתניהו: הכרה בסומלילנד, מכה אנושה לחות'ים
ובכן, בראש ובראשונה לארה"ב זה לא בוער. כיום יש לה אינטרסים רבים ובסיסים בסומליה ובג'יבוטי השכנות. משכך, בסיסים או אינטרסים בסמולילנד לא יעניקו לה הרבה. זאת ועוד, הממשל בסומליה הוא, במידה מסוימת 'יס-מן' של וושינגטון אבל השלטון בסמולילנד נראה עצמאי ודעתני יותר. במקביל, כיוון שהאיחוד האירופי, בריטניה והאיחוד האירופי לא רוצים לנגוע בשאלת גבולות מדינות אפריקה שהם עצמם יצרו באופן מלאכותי לפני עשרות שנים, כדי שלא להכניס את היבשת לסחרור ומלחמת גבולות אין-סופית, ארה"ב לא רוצה לעמוד מולן בנושא.
על פי דיווחים, בממשל האמריקני יש מחלוקת סביב ההכרה בעצמאות הסומלילנדית וחשש שהכרה אמריקאית בעצמאות סומלילנד עלול לסכן את שיתוף הפעולה הצבאי עם סומליה, מה שיביא בתורו להגברת כוחה של אל-קעידה באזור, או אף למאבק צבאי שיחל כעת בין סומליה לסומלילנד.

למרות זאת, גורמים אחרים בממשל האמריקאי תומכים בהכרה בה ואומרים כי לא ניתן להסתמך לנצח על סומליה, בשעה שההתפתחויות הגיאו-פוליטית בעולם כולו ובאזור זה בפרט מתרחשים במהירות עצומה. הם טוענים כי הטורקים מגבירים את אחיזתם בסומליה, הסינים מתבססים בגי'בוטי (הקימו בה את הבסיס הראשון שלהם מחוץ לגבולות סין), ולכן כדאי לחפש אפיקים ובני ברית חדשים. לפני כמה חודשים שיגר הסנאטור הרפובליקני הפרו-ישראלי טד קרוז מכתב לטראמפ ובו ביקש ממנו להכיר בסומלילנד. קרוז אמר כי סומלילנד היא בעלת ברית של ישראל וכי הביעה תמיכה בהסכמי אברהם. טראמפ עצמו אמר בשבוע האחרון שהוא עוד לא הגיע להחלטה בדבר ולומד כעת את הנושא.
המפסידות העיקריות מהצעד החדש שכורת ברית בין המדינות הן כמובן בראש ובראשונה איראן שלה יש אינטרסים רבים באזור ורואה כעת את ישראל תוקעת טריז באזור הזה שעד היום היה אזור בעל שליטה ערבית-מוסלמית מובהקת. החות'ים, בני בריתם של האיראנים שחומשו ונבנו כדי לשלוט באזור ניזוקים גם הם מאוד מהצעד אבל שתי מפסידות חשובות נוספות הן טורקיה ומצרים.
טורקיה האימפריאליסטית של ארדואן בנתה לעצמה בשנים האחרונות מוקדי כוח במזרח אפריקה, בראש ובראשונה בסומליה שבה השקיעה רבות כדי לבנות לעצמה מעגן ימי ושלל אינטרסים, וגם ב'גיבוטי שנמצאת כאמור מן הצד האחר של סומלילנד, בסודן ובאריתריאה. כעת, כשישראל בונה את סומלילנד מאפס זה מציב יריבה ישירה שלה בגבה האסטרטגי החשוב, וגם בונה יריבה לסומליה שאותה היא מטפחת. לפי גורמים יודעי דבר, טורקיה עצמה לטשה עיניים לנמל האסטרטגי בברברה שבטח סומלילנד וקיוותה כי הממשל המרכזי של סומליה ישתלט ביום מן הימים על סומלילנד וירשה לה להפעיל אותו. כעת היא חטפה מכה קשה.

גם מצרים מפסידה מכך, שכן מלבד העובדה שישראל בונה בסיס ימי חשוב בכניסה הדרומית לים סוף ומקנה לעצמה אחיזה חשובה ביבשת אפריקה, מצרים היא אויבת מושבעת של אתיופיה, שכנתה מדרום. אותה אתיופיה היא כאמור בת ברית חשובה של סומלילנד ורואה בנמל שלה בברברה את שערה החיצוני לים האדום. לכן למצרים יש אינטרס עליון שסומלילנד תישאר חור בלתי מפותח, ולא כזו שהעולם כולו יחוש כעת להשקיע בה ולפתח אותה.
בשולי הדברים גם סין ניזוקה מהצעד החדש. ראשית, כי כאמור היא מחזיקה בסיס בג'יבוטי, וכעת ישראל, מדינה מערבית, תבנה בסיס משלה באזור ותאיים עליה בעקיפין. שנית, כי הקשרים בין סומלילנד לטיוואן עמוקים והיא ראה בכך סכנה מוחשית. שלישית, ההכרה בעצמאות סומלילנד יכולה אולי לגרור בעתיד גם הכרה בינלאומית בטיוואן. מעניין כיצד סין תגיב לצעד הישראלי והאם תנקוט בצעדים כלשהם כדי לפגוע בעצמאות סומלילנד.
האיום שנוצר מול הטורקים יכול להתפוצץ בשטח ויכול לבוא לידי ביטוי באמצעות ניסיון של הטורקים לפגע מכאן ואילך בסומלילנד כדי להקשות על תפקודה ולהראות לעולם שהיא מקום לא יציב. זה מסביר מדוע – והדבר הזה כמעט ולא בא לידי ביטוי בתקשורת – ראינו השבוע גם הפגנות נגד ישראל בסמולילנד מצד בני שבט שלא נמנים על שבט האיסק השולט בה, ובמסגרתם הונפו דגלי אש"ף ונקראו קריאות בגנות ישראל.
במקביל, כלי תקשורת סומליים מדווחים כי משטרת סומלילנד עצרה בבירה הרגייסה את השייח' מוחמד עלי קאריה, איש דת בכיר, בעקבות פוסט שכתב ברשתות החברתיות בו הביע התנגדות ליחסים החדשים עם ישראל ועמדות אנטישמיות.

קאריה כתב "קומו, קומו, הכופרים באו, היהודים באו, מי שמתנגד לנתניהו קומו". יחד עימו נעצרו עוד כמה מסיתים שלפי כוחות הבטחון במדינה החדשה הביעו התנגדות "לזהות, אחדות וקיום סומלילנד". המשטרה המקומית קראה לציבור הסומלילנדי לדווח על אנשים שכאלו ולשתף פעולה עם המשטרה. ברור מעבר לכל ספק שידה של טורקיה בנדון.
בו בזמן ארגון הטרור הסומלי הידוע לשמצה "א-שבאב" התייחס להכרה הישראלית בעצמאות סומלילנד ודוברו עלי מחמוד ראג'י מסר כי "נילחם בכל ניסיון ישראלי להשתלט או להשתמש בחלקים של סומלילנד". לדבריו עוד "היהודים מנסים להשתלט על חלקים משטחי סומליה, ישראל "תתחרט" על כל נוכחות באזור והארגון כי יפגע בכל פעילות ישראלית בה".
למרות זאת, קרן אור מעניינת בהקשר זה הייתה ההתבטאות של נשיא סומלילנד לשעבר, זה שהודח לפני כשנה, מוסא ביחי עבדי, שכתב: "זהו רגע היסטורי בו אנו מברכים בחום על הכרתו של ראש ממשלת ישראל נתניהו ברפובליקה של סומלילנד ומאשרים את נכונותה של סומלילנד להצטרף להסכמי אברהם. צעד זה מסמן את תחילתה של שותפות אסטרטגית המקדמת אינטרסים הדדיים, מחזקת את השלום והביטחון האזוריים ומספקת יתרונות משותפים לכל בעלי העניין, מבלי לפגוע באף צד". הדברים הללו מלמדים שגם האופוזיציה המרכזית בחבל הארץ הזה תומכת בצעד, כך שהטורקים יכולים להתסיס רק גורמים קיצוניים בשוליים, ולא את האופוזיציה המרכזית והראשית.
יש להעריך כי ירושלים תסייע כעת לסומלילנד מבחינה מודיעינית כדי לסכל ניסיונות של טורקיה ושל 'א-שבאב', האירנים, החות'ים וגורמים נפסדים אחרים, כדי שלא יבחשו בסומלילנד וינסו להפוך אותה למקום מוכה מלחמות, כנקמה על שיתוף הפעולה עם ישראל ועל הניסיונות להקים מדינה עצמאית וריבונית.


























