תחקיר רחב היקף שפורסם בעיתון הבריטי פייננשל טיימס מתאר את מערך המודיעין שהוביל לחיסולו של המנהיג העליון לשעבר של איראן, עלי חמינאי. לפי הדיווח, ההכנות נמשכו שנים וכללו שילוב בין איסוף טכנולוגי מתקדם למודיעין אנושי מדויק, תוך מעקב צמוד אחר שגרת חייהם של בכירי המשטר בטהראן.
על פי המקורות ששוחחו עם העיתון, כמעט כל מצלמות התנועה בבירה האיראנית נפרצו לאורך תקופה ממושכת. התיעודים שנאספו הועברו לשרתים בתל אביב ובדרום ישראל, ושימשו לניתוח תנועותיהם של מאבטחים, נהגים ואנשי מפתח בסביבת ההנהגה. אחת המצלמות סיפקה זווית קריטית שאפשרה להבין היכן נהגו אנשי האבטחה להחנות את רכביהם וכיצד התנהלה השגרה במתחם המאובטח.
במקביל, ישראל חדרה לרשתות הסלולר האיראניות והשיגה מידע על תנועות ותקשורת של גורמים בכירים. לפי הפרסום, גם ל-CIA היה מקור אנושי שאישר כי פגישה בנוכחות חמינאי מתוכננת להתקיים בשבת בבוקר – נתון שאפשר לסגור את מעגל המודיעין.
עוד באתר:
כדי למנוע התרעה מוקדמת ממעגל האבטחה, שובשו אנטנות סלולריות סמוך למיקום הפגישה, כך שהטלפונים הוצגו כ"תפוסים" בזמן אמת. גורם בקהילת המודיעין הישראלית אמר לעיתון: "הכרנו את טהראן כמו שאנחנו מכירים את ירושלים". התמונה המלאה שאספו יחידת 8200 וסוכנים אנושיים של המוסד אפשרה, לפי הדיווח, לשגר עד 30 חימושים מדויקים לעבר אתר הפגישה.
עוד נטען כי ההחלטה לפעול בשלב זה נבעה מהערכה שבמקרה של מלחמה גלויה, בכירי המשטר היו נעלמים במהירות לבונקרים תת־קרקעיים חסינים יחסית. השילוב בין אלגוריתמים מתקדמים, ניתוח דפוסי חיים – כתובות מגורים, שעות פעילות ומסלולי תנועה – והפעלה ממוקדת של מקורות, יצרו את התשתית למבצע המוצלח, בסיעתא דשמיא.
