במאמר מהדהד שפרסם הפרשן הפוליטי עמית סגל ב'וול סטריט ג'ורנל' – עיתון יומי, היוצא לאור בעיר ניו יורק והשני הנפוץ ביותר בארה"ב, הוא מנתח את השינוי הדרמטי באסטרטגיה הישראלית והאמריקאית תחת הכותרת: "שישה לקחים של ישראל משבעה באוקטובר שדונלד טראמפ יישם במתקפה על איראן".
סגל מתאר כיצד ישראל עברה ממצב של "בטטת כורסה" הסובלת מהכלה ואיפוק, למעצמה בשיא כוחה שהשילה מעליה את כללי המשחק הישנים. השינוי המחשבתי הזה, לדבריו, הוא שהוביל לחיסולו של חמינאי בחורף 2026 – צדק פואטי מול מי שתכנן להתנקש בטראמפ ובנתניהו.
הלקח הראשון והמרכזי הוא שלכל אויב יש שני מצבים בלבד: "להירדף או לרדוף". סגל מסביר כי שנים של הימנעות מחיסולי בכירים העניקו לאיראן ולגרורותיה שקט נפשי לתכנן טבח, אך כעת, כשהם עוסקים במנוסה, אין להם פנאי לפגוע בישראלים. בנוסף, הוא מדגיש כי יש לקחת את הצהרות האויב ברצינות: "מוות לאמריקה" אינה ססמא לכיכרות אלא תוכנית עבודה. ההתעלמות מבעיות קטנות בעבר, כמו מטענים בעזה או לבנון, הצמיחה מפלצות טרור שחייבו את שינוי המשוואה וזניחת התגובה הפרופורציונלית.
עוד באתר:
סגל תוקף את התפיסה לפיה ניתן להרגיע שאיפות רצחניות באמצעות הטבות כלכליות או ערובות בינלאומיות. הניסיון הישראלי הוכיח כי פונדמנטליסטים צוברים נשק כדי להשתמש בו, ולא כדי להרתיע. "ישראל פשוט אינה יכולה להשלים עם המשך קיומם של אלפי טילים בליסטיים ומפעלי ייצור", הוא כותב.
כעת, כשהיא החזקה, האויב הוא זה שצריך לחשוש ממיסקלקולציה (טעות בהערכה). המבצע הנוכחי נועד להשמיד את האיום לפני שיגיע למימדים בלתי הפיכים.
המאמר חותם בשבחים להחלטת הנשיא טראמפ לתקוף באיראן לצד ישראל. סגל מציין כי טראמפ הבין, בניגוד לקודמיו בבית הלבן, שאיראן היא סכנה לשלום העולם ולא ניתן לפייס אותה. המתקפות על המפרץ וקפריסין הוכיחו מה היו עושים האייתולות עם נשק גרעיני. המלחמה הנוכחית מתוארת ככזו שתחסוך מלחמות רבות בעתיד. בעולם כולו מבינים כעת את המחיר של קריאות ה"מוות" – אמריקה וישראל סוף סוף הקשיבו, והפנימו.
