חילי טרופר, מי שהיה אחד העוגנים המרכזיים של כחול לבן מאז הקמתה, בוחר לעזוב את מה שכינה "בית פוליטי" מתוך תחושה של מיצוי היכולת להשפיע מתוך המפלגה. "היום גם אני עוזב בית. אני עוזב מקום שהיה עבורי בית פוליטי, כדי להמשיך, להשפיע ולשרת את ישראל", כתב טרופר בפתח דבריו. "הנאמנות למדינה חזקה מכל נאמנות אחרת, גם מפלגתית".
טרופר לא חוסך בביקורת על מצבה של המפלגה שהיה שותף להקמתה, ומסביר כי המבנה הנוכחי אינו מאפשר לו להגשים את חזונו: "השפעה משמעותית אינה אפשרית יותר במפלגת כחול לבן. לצערי, בכחול לבן לא אוכל להגשים את תפיסת העולם שלי". עם זאת, הוא הקפיד לסיים את הפרק הזה בכבוד ובהערכה אישית כלפי היו"ר: "אני עוזב את כחול לבן בהערכה ובהכרת תודה לבני גנץ שתרם עשרות שנים למען המדינה… אני רוצה להאמין שאפשר להיפרד ולבחור בדרך פוליטית אחרת מבלי לבזות ולהתבזות".
למרות השמועות על חבירה לבנט או הקמת מפלגה עצמאית, טרופר מבהיר כי טרם קיבל החלטה סופית, אך הוא משרטט בבירור את דמותו של הבית הפוליטי שהוא מחפש:
- פוליטיקה נקייה: מקום שאינו "מלא בפוליטיקה קטנה ורעילה" ושמנהיגיו "נמנעים מליבוי שנאה ועומדים בכנות מול הציבור, בכישלונות ולא רק בהצלחות".
- סדר עדיפויות חברתי: גוף שדוגל ב"העדפה תקציבית ברורה לצפון ולדרום" ונאבק עבור המשרתים ולא המשתמטים.
- מיקוד בשיקום: הפניית כל תקציב פנוי "לפצועים הגיבורים שלנו" וטיפול בחינוך ובאלימות.
עוד באתר:
טרופר מסכם את דבריו בנימה אופטימית של התחדשות ובקריאה לשותפים חדשים להצטרף לתיקון המדינה. "אני כאן בלב בוער מאהבה ומתשוקה להיות שותף בתיקון המדינה… אני מבקש להיות שותף במלאכת הזריעה, ההשקיה, החרישה והצמיחה של שדות הנגב המערבי ומדינת ישראל". את הפוסט הוא חתם בהצהרת כוונות ברורה: "אני מסתער קדימה. אני בטוח שרבים יצטרפו".
