בשיעור מרגש על אמונה וביטחון, המועבר מידי יום רביעי בערב כאן ב'אמס' לצפייה ישירה, פורס הרב משה בן לולו משנה סדורה המבוססת על גדולי המקובלים והאדמו"רים, ומסביר מדוע בדורנו, העיסוק בנושאים אלו אינו רק בגדר "מידת חסידות", אלא צורך קיומי של ממש.
רבים מבלבלים בין המושגים, אך הרב מחדד את ההבדל:
- אמונה: היא הבסיס (הקומה הראשונה). הידיעה שהבורא קיים, ברא את העולם ומשגיח עליו. זו ידיעה שמשותפת לרבים, גם למי שאינו מחובר למצוות.
- ביטחון: הוא החיבור האישי (הקומה השנייה). זו הדרגה שבה האדם לא רק יודע שה' קיים, אלא סומך עליו באופן אישי, גם כשקשה. הביטחון מביא למנוחת נפש ושחרור מחרדות. כפי שכתב רבי חיים ויטאל בספרו "שערי קדושה": "הביטחון – אין מעלה כמוהו".
אחת הטעויות הנפוצות היא המחשבה שביטחון פירושו לשבת בחיבוק ידיים. הרב מסביר שהעולם פועל לפי חוקי הטבע, וה' רוצה שנכין "כלי" גשמי כדי שיהיה לברכה לאן להיכנס.
עוד באתר:
אדם שרוצה פרנסה צריך לפתוח חנות או למצוא עבודה – זו ההשתדלות המועטת הנדרשת. ברגע שהכלי קיים, הברכה של ה' ממלאת אותו. ביטחון ללא השתדלות הוא "ביטחון של משוגעים", אך השתדלות ללא ביטחון היא עבודת פרך מתישה וחסרת סיכוי.
השל"ה הקדוש מציע סגולה פשוטה אך עוצמתית לכל מי שרוצה שעצתו תקום: לשתף את שם השמיים בכל תכנית.
הפסוק אומר: "רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום". המילה היא, לפי השל"ה, היא ראשי תיבות של אם ירצה השם. כשאדם אומר על כל פעולה, קטנה כגדולה, "אם ירצה השם", הוא מחבר את הרצון שלו לרצון העליון ובכך מבטיח את הצלחת המשימה.
בהתייחסות לל"ג בעומר ודמותו של רשב"י, מדגיש הרב ששמחה וריקודים הם דבר נפלא, אך הם ה"חיצוניות". ה"פנימיות" היא הלימוד בתורת הרשב"י – הזוהר הקדוש.
גם מי שלא מבין את סודות התורה, עצם ה"גריסה" של המילים (אפילו דף אחד ביום) פועלת פעולה רוחנית עצומה על הנשמה ומסוגלת להביא ישועות פרטיות וכלליות.
לסיכום: בדור של לחצים וחרדות, הביטחון בה' הוא חבל ההצלה. על ידי השתדלות מועטת, דיבור של אמונה ("אם ירצה השם") וחיבור לפנימיות התורה, יכול כל אדם לזכות למנוחת נפש ולשפע של ברכה.
