שרי החוץ של האיחוד האירופי הגיעו להסכמה על הטלת צעדים מגבילים נגד פעילים ביהודה ושומרון, כך הודיעה היום (שני) שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס. על פי ההחלטה, יוטלו סנקציות על 4 ארגונים ישראלים, 3 אזרחים ישראלים, זאת לצד 10 בכירים בארגון הטרור חמאס. מדובר במהלך שנדחה במשך תקופה ממושכת, אך כעת יצא לפועל בעקבות שינוי השלטון בהונגריה.
בישראל הגיבו בחריפות להחלטה, כאשר שר החוץ גדעון סער תקף את עצם המהלך ואת העקרונות שעליהם הוא מתבסס. לדבריו, "ישראל דוחה בתוקף את ההחלטה להטיל סנקציות כנגד אזרחים וארגונים ישראלים. האיחוד האירופי בחר, בצורה שרירותית ופוליטית, להטיל סנקציות כנגד אזרחים וגופים ישראלים בשל עמדותיהם הפוליטיות וללא כל בסיס. מקוממת לא פחות היא ההקבלה הבלתי נסבלת שבחר האיחוד האירופי לעשות בין אזרחים ישראלים לבין מחבלי החמאס. זוהי השוואה מעוותת לחלוטין מבחינה מוסרית".
סער המשיך והבהיר כי ישראל לא תיסוג מעמדותיה, גם לנוכח הלחצים הבינלאומיים. "ישראל עמדה, עומדת ותעמוד על זכותם של יהודים להתיישב בלב מולדתנו. אין אף עם בעולם שיש לו זכות מתועדת וארוכת שנים כזאת על ארצו כפי שיש לעם ישראל על ארץ ישראל. זוהי זכות מוסרית והיסטורית שהוכרה גם במשפט העמים ואין אף גורם שיכול ליטול אותה מהעם היהודי. הניסיון להכתיב תפיסות פוליטיות באמצעות סנקציות – לא מקובל ולא יצליח".
עוד באתר:
הרקע למהלך האירופי טמון בשינוי המדיניות ההונגרית. במשך שנים הצליח ויקטור אורבן לבלום את היוזמה באמצעות זכות הווטו של מדינתו, ובכך מנע קונצנזוס בין חברות האיחוד. אולם לאחר חילופי השלטון בבודפשט, ממשלתו החדשה של פטר מדיאר הסירה את ההתנגדות – צעד שאפשר את קבלת ההחלטה.
על פי הדיווחים, חבילת הסנקציות כוללת מספר יעדים ישראליים, כאשר מדובר באמצעים אישיים שנועדו להגביל תנועה וליצור לחץ כלכלי. בישראל רואים בהחלטה ניסיון תקדימי להשפיע על מדיניות פנימית באמצעות מנופי לחץ חיצוניים. גורמים מדיניים מדגישים כי המשמעות רחבה בהרבה מהצעדים עצמם, שכן היא עשויה להצביע על מגמה שבה מדינות אירופה מבקשות להשפיע על מציאות בשטח באמצעים כלכליים ואישיים – מהלך שעשוי להעמיק את המתח הדיפלומטי בין הצדדים.
