מאה ושלוש שנים לאחר שהחלו לזרום ניצוצות החשמל הראשונים ברחובות תל אביב, חושפת חברת החשמל פרק היסטורי דרמטי שהתרחש הרחק מארץ ישראל. מברקים נדירים שנמצאו בארכיון החברה מציגים את המאבק שהתנהל מאחורי הקלעים בלונדון, כאשר עתידו של אחד ממיזמי התשתית החשובים של היישוב היהודי עמד בסכנה של ממש.
בקיץ 1923 מצא עצמו פנחס רוטנברג, מייסד חברת החשמל, בעיצומו של עימות פוליטי בפרלמנט הבריטי. חברי פרלמנט שהתנגדו לרעיון הציוני ולהצהרת בלפור ניסו לערער על הזיכיונות שניתנו לו, בטענה כי קצב ההתקדמות של פרויקט החשמול אינו מספק וכי המיזם אינו עומד בציפיות. מבחינתו של רוטנברג, לא היה מדובר רק בעתיד תחנת הכוח, אלא במבחן משמעותי ליכולתו של היישוב היהודי להוביל פרויקטים לאומיים רחבי היקף.
המסמכים שנחשפו מתעדים את תחושת הדחיפות שאחזה ברוטנברג. ממקום מושבו בלונדון הוא העביר הוראות בהולות להנהלת החברה בארץ, בדרישה להאיץ את תחילת אספקת החשמל ולהציג הישגים ממשיים בפני מקבלי ההחלטות בבריטניה. במברק ששלח כתב: "חיוני להכריז ביום שני בפרלמנט שאספקת האנרגיה החלה. החלו באופן מיידי באספקה סדירה לרחובות תל אביב... אשרו פקודת ביצוע".
עוד באתר:
המאמץ נשא פרי. בתוך זמן קצר העבירה הנהלת התחנה בארץ דיווח כי מאות צרכנים כבר מחוברים לרשת החשמל החדשה. המידע הזה סיפק תחמושת משמעותית לתומכי המפעל הציוני בממשל הבריטי, ובהם שר המושבות סיר ויליאם אורמסבי-גור, שנחשב לידיד הציונות ולקח חלק בעיצוב המדיניות הבריטית בארץ ישראל. הצגת ההתקדמות בשטח סייעה להדוף את הביקורת ולהבטיח את המשך מימוש הזיכיון שניתן לרוטנברג.
