סוד המחשבה: כשעולם המחשבה פוגש את עולם המעשה: הסוד של פנחס מול בלעם
במי התגלגל בלעם הרשע, ובמי התגלגלו ההרוגים במגפה יחד עם זמרי בן סלוא?
הקשר בין עולם המחשבה לעולם המעשה
עוד באתר:
המעשים שלנו לא מתחילים רק בפעולות המעשיות אלא מתחילים מעצם המחשבה שלנו. טוהר ותואר המחשבה משפיעים על המעשים שלנו, לכן האדם יכול לעשות מצוות שלמות רק אם הוא יתמסר אליהן גם במחשבה, כאשר המחשבה כולה נתונה בעצם המעשה.
מי שמסמל את שלמות הקשר בין עולם המחשבה לעולם המעשה הוא אהרן הכהן. ככהן גדול הוא היה סמל לשלמות, כי המחשבה שלו הייתה שלמה, כפי שנאמר: "ויעש כן אהרן". אומרים חז"ל: 'מלמד שלא שינה'.
אהרון הכהן לא שינה בין עולם המחשבה לעולם המעשה, כי המחשבה הייתה שלמה זכה טהורה ונקייה של מעשה כבר נעשה שלם זך ונקי.
השלמות של הכהן הגדול לא הייתה רק אצל אהרן הכהן אלא גם אצל זרעו אחריו, שזכו לשלמות של טוהר המחשבה עם עולם המעשה.
לכן רק פנחס יכול היה לקנא ולהרוג את זמרי בן סלוא, וכפי שמשה רבנו אומר לו לפנחס: 'קריאנא דאיגרתא איהו ליהווי פרוונקה' (קורא האיגרת הוא יהיה השליח). כלומר, רק מי שמבין את רצון השם ואת האור בכוונתו וברצונו, יכול להרוג נשיא שבט מישראל.
מזימת בלעם בשיטים
למעשה, הסיפור של החטא בשיטים הוא הרבה יותר עמוק ונמשך שנים לאחר מכן, וכפי שנבאר:
השיטים הם למעשה שטות שבלעם הרשע יעץ להחטיא בה את בני ישראל בחטא העריות. חטא העריות מתחיל לחלחל במחשבה ונגמר במעשה. כשם שהכהן הגדול מקשר את עולם המחשבה ועולם המעשה מצד הקדושה, בלעם ביקש לפגוע ולקשר את עולם המחשבה בעולם המעשה מצד הטומאה.
לכן היה צורך בכהן כמו פנחס, עם שלמות טהרה של מחשבה ומעשה, כדי לעצור את טומאת המחשבה והמעשה.
התיקון בחמורו של רבי פנחס בן יאיר
דוגמה לדבר מצינו אצל רבי פנחס בן יאיר, שהיה קדוש ומחשבתו הייתה זכה וטהורה עד כדי כך שהמחשבה השפיעה גם על נכסיו ואפילו על החמור שלו.
סוף הסיפור של מעשה השיטים היה בחמורו של רבי פנחס בן יאיר, כפי שכתוב בשער הגלגולים, כי בלעם הרשע התגלגל בחמורו של רבי פנחס בן יאיר והגיע לתיקונו (אות פ'), ותיקן את נשמתו בחמורו של רבי פנחס בן יאיר.
כלשון הגמרא: אמר רבי פנחס בן יאיר: ומה נעשה לעלובה זו, שהיא מחמירה על עצמה.
כאמור, כללי המחשבה נתפסים על נכסי האדם, כפי שראינו אצל יעקב אבינו וכפי שראינו בתשלומי מזיק, ולכן כאשר ספג בלעם הרשע מתוך חומריות החמור את רוח המחשבה של רבי פנחס בן יאיר, אזי הוא הגיע אל תיקונו – בשלמות המעשה והמחשבה מצד הקדושה.
משטות לקדושה: עצי השיטים במשכן
נשים לב כי לשון "שיטים" הוא לא רק מקום חטא המחשבה והמעשה בעריות, אלא הוא גם עצי השיטים.
וכפי שמבאר בספר "באתי לגני": כי רוח השטות של האדם שמביאה אותו לידי טומאה, יכולה להביא אותו לידי קדושה, ועל כן מצווה התורה לבנות את המשכן מ"עצי שיטים עומדים".
מה שמלמדנו כי שטות ומעשה שלילי הם כאשר הם נעשים לכיוון מטה וגשמיות, אבל כאשר האדם יוצא מהנורמה ועושה רוח שטות שיוצאת מגדר הרגיל כלפי מעלה, כלפי הקדושה – זהו דבר קדוש. (מאמרי באתי לגני פרק יג – יו״ד שבט ה׳תשכ״ג)
התיקון הגדול של רבי עקיבא ותלמידיו
הצד השני של מעשה שיטים הוא הצד של זמרי בן סלוא, נשיא בית אב לשמעוני שחטא. האר"י הקדוש ז"ל מגלה לנו סוד נפלא: גלגול נשמתו של זמרי הוא רבי עקיבא.
רבי עקיבא בא לתקן את זמרי בן סלוא, ועשרים וארבעה אלף תלמידיו שמתו היו גלגול של עשרים וארבעה אלף איש שנהרגו במגפה של בעל פעור.
כפי שמבאר תלמידו רבי חיים ויטאל בשער הגלגולים, הוא מפרט כי רבי עקיבא היה ניצוץ נשמתו של זמרי בן סלוא ובא לתקן את חטא השיטים.
נמצאנו למדים, שכל מקום שבו נפגמו המחשבה והמעשה על ידי עצת בלעם ושטות הטומאה בשיטים – זכה לתיקון שלם ומפואר בקדושה, אם זה ברוח המחשבה העליונה של רבי פנחס בן יאיר, ואם זה במסירות הנפש והתורה של רבי עקיבא ותלמידיו.
