ענף היהלומים הישראלי ממשיך להיחלש: נתוני המחצית הראשונה של 2026 מצביעים על ירידות חדות בכל תחומי הסחר המרכזיים – יצוא ויבוא של יהלומים מלוטשים ויהלומי גלם. הירידה מיוחסת לשילוב של האטה בביקוש ליהלומים טבעיים בישראל ובעולם, אי־ודאות כלכלית וגיאו־פוליטית, התחרות מצד יהלומים סינתטיים, ביטולי טיסות והשפעת השינויים במדיניות המכסים של ארצות הברית על הסחר העולמי.
במחצית הראשונה של 2026 הסתכם היצוא נטו של יהלומים מלוטשים ב־625.7 מיליון דולר, לעומת 804.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד – ירידה של 22.3%. גם היבוא נטו של יהלומים מלוטשים ירד, מ־609 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025 ל־531.3 מיליון דולר השנה – ירידה של 12.7%.
הירידות החדות ביותר נרשמו בתחום יהלומי הגלם. היצוא נטו הסתכם ב־191.2 מיליון דולר בלבד, לעומת כ־292.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד – צניחה של 34.6%. היבוא נטו של יהלומי גלם ירד ל־208.3 מיליון דולר, לעומת כ־324.6 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025 – ירידה של 35.8%.
עוד באתר:
ארצות הברית המשיכה להיות יעד היצוא המרכזי של יהלומים מלוטשים מישראל, ואחריה הונג קונג ובלגיה. ביבוא יהלומים מלוטשים לישראל הובילו הודו, הונג קונג וארצות הברית. בתחום יהלומי הגלם, הודו נותרה יעד היצוא המרכזי, ואחריה בלגיה ואיחוד האמירויות. ביבוא יהלומי גלם לישראל בלטו איחוד האמירויות, בלגיה ובוטסואנה.
הנתונים משקפים את המשך המשבר שבו נתון הענף, כחלק ממגמות רחבות יותר בשוק היהלומים העולמי. לצד הירידה בביקוש ליהלומים טבעיים, התחרות מצד יהלומים סינתטיים ממשיכה ללחוץ על הענף ועל מחירי השוק, בעוד השינויים במדיניות הסחר והמכסים בארה"ב מגבירים את אי־הוודאות עבור מרכזי הסחר הבינלאומיים.
למרות הירידות, ענף היהלומים הישראלי ממשיך לפעול מול שווקי היעד המרכזיים בעולם ולנסות להתאים את עצמו למציאות המשתנה. עם זאת, הנתונים של המחצית הראשונה של 2026 מצביעים בבירור על המשך חולשה, ללא סימנים מובהקים בשלב זה להתאוששות משמעותית.
