צעד קטן לשנה החדשה: הקבלה שתישאר עם הילד

ראש השנה עם הילדים, ששה ימים-ששה צעדים חינוכיים.
להתכונן עם הילדים לראש השנה בבית, לחוויה של קדושה, תפילה וצמיחה.

הצעד השישי/ קבלה טובה- לקחת מראש השנה צעד קטן לשנה החדשה.

מה אנחנו רוצים שילדנו ייקחו- מראש השנה?:

ראש השנה עבר. התפילות הסתיימו, קול השופר נשמע, סעודות החג מאחורינו והמשפחה חוזרת בהדרגה לשגרה.
אבל דווקא כאן מגיע הרגע שבו אפשר לשאול:
מה אנחנו רוצים שהילדים ייקחו איתם- מראש השנה?:
האם רק זיכרון של תפילות, תקיעות, סעודות ומנהגים?
או גם משהו עמוק יותר – תחושה של קדושה, שייכות, משפחתיות ורצון לפתוח את השנה החדשה בטוב?
כי בסופו של דבר, החוויה שהילד לוקח איתו מהחג היא זו שעשויה להישאר איתו הרבה אחרי שהחג מסתיים.

לא הכול בבת אחת:
לפעמים אנחנו רוצים שבראש השנה הילד יחליט להשתפר בכל התחומים. להתפלל יותר. ללמוד יותר. לעזור יותר. להקשיב יותר. להיות סבלני יותר.
אבל ילד שמקבל על עצמו יותר מדי, עלול מהר מאוד להתייאש.
במקום לחוש שהוא מצליח להתקדם, הוא עלול להרגיש שהמשימה גדולה עליו.

קבלה טובה צריכה להיות אפשרית:
אפשר לשבת עם הילד ולשאול:
" האם יש דבר אחד קטן, שהיית רוצה להשתדל בו השנה?"

לתת לילד- לבחור:
לא צריך לבחור עבורו. כדאי לתת לו לבחור דבר שהוא מרגיש שהוא מסוגל לעשות.
ילד אחד יבחר להקפיד יותר על ברכה. ילד אחר ירצה להשתדל להקשיב להורים. ילד גדול יותר יכול לבחור להוסיף זמן קצר של לימוד, להתאמץ יותר בתפילה, או לעבוד על מידה מסוימת.

להתחיל קטן – ולהצליח:
אם הילד בחר קבלה גדולה מדיי, אפשר לעזור לו להפוך אותה למעשית וברורה. במקום שיאמר: "אני אף פעם לא אכעס", רצוי שיאמר:
"כשאני מרגיש שאני מתחיל לכעוס, אנסה לעצור ולחשוב לפני שאני מגיב."
במקום שיאמר: "אני אלמד הרבה יותר", רצוי שיאמר: "אני רוצה ללמוד יותר".

המטרה היא ליצור -הצלחה קטנה:
המטרה היא לא הבטחה גדולה. אלא הצלחה קטנה.
וכשהילד מצליח, אפילו פעם אחת, כדאי לשים לב לכך ולחזק אותו.

מה עושים בפועל?:
אפשר לבחור עם הילד "קבלה אחת" קטנה וברורה.
אפשר אפילו לכתוב אותה על פתק קטן ולשים במקום שבו הוא יראה אותה.

אבל לא צריך לבדוק אותו בכל יום:
לא לשאול שוב ושוב: "נו, הצלחת?"
התפקיד שלנו הוא לעודד, להאיר את הצלחות ולתת לילד תחושה שהוא מסוגל. הקבלה היא -של הילד, אבל העידוד הוא -שלנו.

ואם היו ימים שבהם הוא- לא הצליח:
לא להפוך את הכישלון לסיבה לוותר.
אפשר לומר:
"לא הצלחת היום? זה בסדר. מחר אפשר להתחיל מחדש."
שהרי אולי זהו אחד המסרים הגדולים ביותר של ראש השנה:

תמיד אפשר להתחיל מחדש.
הילד צריך לדעת שהדרך אינה נמדדת בכך שלא נופלים אף פעם, אלא בכך שממשיכים לנסות.

נקודה למחשבה להורים:
צעדנו יחד שישה צעדים לקראת ראש השנה:

* הכנה, * תפילה, * שופר, * שולחן החג, * אחדות בין האחים * וקבלה טובה.
אבל מאחורי כולם עומד רעיון אחד:
אנחנו לא רק מכינים את הילדים לראש השנה, אנחנו משתמשים בחג כדי להכין אותם לחיים.
אם הילד למד להתפלל, להקשיב, לשמוח עם המשפחה, לוותר לאחיו ולקחת על עצמו צעד קטן של השתדלות – ראש השנה כבר השאיר בו משהו.

וזה אולי החינוך הגדול ביותר:
לא לדרוש מהילד להיות מושלם – אלא לעזור לו להאמין שהוא יכול לגדול.
כי ראש השנה הוא התחלה של שנה חדשה.
וכל התחלה טובה יכולה להתחיל בצעד קטן אחד.

שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה, שנה של נחת, הצלחה וסייעתא דשמיא בחינוך הילדים.

קראו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
הצעד הראשון – ראש השנה עם הילדים: הצעד שמתחיל עוד לפני החג
הצעד השני – לא רק לשבת בשקט: כך נחבר את הילדים לתפילת החג
הצעד השלישי – רגע של קדושה: כך נחבר את הילדים לקול השופר
הצעד הרביעי – שולחן החג: כך יוצרים לילדים זיכרון לכל החיים
הצעד החמישי – הילדים רבים בחג? תהפכו את הרגע לשיעור לחיים