הילדים רבים בחג? תהפכו את הרגע לשיעור לחיים

ראש השנה עם הילדים, ששה ימים-ששה צעדים חינוכיים.
להתכונן עם הילדים לראש השנה בבית, לחוויה של קדושה, תפילה וצמיחה.

הצעד החמישי/ ביחד בראש השנה-לחזק את האחדות בין הילדים:

ראש השנה הוא זמן שבו המשפחה -מתכנסת יחד:
לפעמים, מגיעים סבא וסבתא, בני דודים ואורחים, והבית מקבל אווירה מיוחדת של חג.
אבל דווקא כשכולם נמצאים יחד, יכולים להתעורר גם חיכוכים בין הילדים.
ילד אחד רוצה לשבת במקום מסוים. ילד אחר לקח משחק. אחד קיבל תפקיד, והשני מרגיש שגם הוא רוצה. לפעמים מתחילה מריבה קטנה, והאווירה משתנה.

כאן, יש להורים הזדמנות- חינוכית חשובה:

ראש השנה יכול להיות זמן שבו מלמדים את הילדים לא רק להתפלל יחד –
אלא גם לדעת לחיות יחד.
לא רק לא לריב – אלא לדעת גם- להשלים:
אי אפשר לצפות מאחים שלא יריבו אף פעם. הם ילדים, ויש ביניהם חילוקי דעות.

ללמד מה עושים- אחרי מריבה:

איך מבקשים סליחה? איך אומרים: "טעיתי"? איך מוותרים כשאפשר?
איך מקבלים סליחה? ואיך ממשיכים הלאה בלי להזכיר כל היום את מה שהיה!

לא לחפש מי התחיל – לחפש איך מסיימים:

לפעמים ילד אומר: "אבל הוא התחיל!" במקום להיכנס מיד לחיפוש האשם, אפשר לומר: "יכול להיות שהוא התחיל, אבל עכשיו, בוא נראה איך אתם מסיימים את זה." זה מסר חשוב.

במשפחה- לא צריך לנצח את -האח:
צריך לדעת להשלים איתו- כי סליחה אינה חולשה:
ילדים צריכים ללמוד שוויתור אינו אומר שהצד השני תמיד צודק.
לפעמים אני מוותר, כי הקשר עם האח שלי חשוב לי יותר מהוויכוח.
לפעמים אני מבקש סליחה, כי הבנתי שפגעתי.
ולפעמים אני מקבל סליחה, ונותן לאח שלי אפשרות להתחיל -מחדש.

ראש השנה הוא זמן מתאים במיוחד- לדבר על כך:

לא מתוך לחץ ולא בדרישה שכל ילד "יתנצל- עכשיו", אלא בשיחה רגועה:
"אנחנו נכנסים לשנה חדשה. בואו נשתדל לא לקחת איתנו מריבות ישנות."
זהו מסר שמתאים לאווירת ראש השנה:
אפשר להשאיר מאחור את מה שהיה ולהתחיל מחדש.

לא להשוות בין הילדים:

כדאי להיזהר גם- מהשוואות. "אתה תמיד עוזר, למה אחיך- לא?"
"תראה איך אחיך- ויתר." השוואה יוצרת תחרות. חיזוק יוצר- רצון טוב.

במקום זאת, אפשר לתפוס את הרגעים הטובים:
"ראיתי שוויתרת לאחיך." "שמחתי שביקשת ממנו סליחה."
"ראיתי שהשלמתם אחרי המריבה." את הרגעים האלה כדאי -להאיר.

מה עושים בפועל:?

עוד לפני החג, אפשר לומר לילדים:
"בימים הקרובים נהיה הרבה יחד. אולי יהיו גם ויכוחים.
בואו נשתדל שאם תהיה מריבה – נדע גם להשלים, לבקש סליחה -ולוותר."
ובמהלך החג, כשהילדים מתפייסים לומר: "איזה יפה שידעתם -להשלים."
כך הילדים לומדים שאחדות אינה אומרת -שלא רבים.
אלא שיודעים לחזור ולהיות יחד, גם אחרי שרבנו.

נקודה למחשבה- להורים:

הילדים לומדים מהאווירה בבית.
כשהם רואים שההורים יודעים לומר "סליחה", לוותר ולהשלים – הם לומדים שגם הם יכולים- לעשות זאת.

ראש השנה הוא יום של -התחלה חדשה:

אחת המתנות הגדולות שנוכל לתת לילדים היא ללמד אותם שלא חייבים לקחת מריבה ישנה אל תוך השנה החדשה.
אפשר לבקש סליחה. אפשר לסלוח. אפשר לוותר. ואפשר תמיד להתחיל מחדש. כי שנה טובה מתחילה במשפחה שיודעת לא רק להיות יחד, אלא לדעת להשלים ולהישאר- יחד.

במאמר הבא: הצעד השישי: התחלה חדשה – איך לוקחים מראש השנה, מסר אחד קטן שממשיך איתנו -לכל השנה?

קראו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
הצעד הראשון – ראש השנה עם הילדים: הצעד שמתחיל עוד לפני החג
הצעד השני – לא רק לשבת בשקט: כך נחבר את הילדים לתפילת החג
הצעד השלישי – רגע של קדושה: כך נחבר את הילדים לקול השופר
הצעד הרביעי – שולחן החג: כך יוצרים לילדים זיכרון לכל החיים