מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בירושלים מצא כי ממשלות רבות ברחבי העולם דיווחו בתקופת הקורונה על מספר מקרי מוות נמוך משמעותית מהתמותה בפועל. החוקרים אריאל קרלינסקי ופרופ' משה שעיו בחנו נתונים מ-134 מדינות וטריטוריות והעריכו כי בשנים 2020 ו-2021 מתו מהמחלה כ-12.47 מיליון בני אדם – כמעט פי שניים וחצי מ-5.08 מיליון מקרי המוות שדווחו רשמית.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Journal of Economic Growth, השווה בין הנתונים הרשמיים לבין אומדנים שהתבססו בעיקר על "תמותה עודפת" – מספר הנפטרים מעבר למספר שהיה צפוי לפי נתוני השנים שקדמו למגפה. לפי הממצאים, בין 45% ל-55% מהממשלות שנבדקו מסרו נתונים שגויים על היקף התמותה.
ב-62 מדינות נמצא תת־דיווח מובהק, בעוד בעשר בלבד דווח על מספר גבוה מהערכת החוקרים. שיעור תת־הדיווח הממוצע במדינות אלה היה שווה ל-14.5% מכלל התמותה הצפויה.
עוד באתר:
החוקרים בחנו אם הפערים נבעו רק מחוסר יכולת לאבחן, לרשום ולדווח על מקרי מוות. נמצא כי יכולת סטטיסטית חלשה הסבירה רק חלק קטן מההבדלים. במדינות שבהן קיימים איזונים ובלמים מוסדיים חזקים ובציבור יש נגישות גבוהה יותר להשכלה ולאינטרנט, תת־הדיווח היה מצומצם יותר. כך, צ'ילה ורוסיה הציגו יכולת סטטיסטית גבוהה ודומה, אולם צ'ילה דיווחה באופן מדויק יחסית, בעוד רוסיה רשמה תת־דיווח משמעותי בשיעור של 24%.
הפער הגדול ביותר במספרים מוחלטים נמצא בהודו, שדיווחה רשמית על כחצי מיליון מתים מקורונה, בעוד החוקרים העריכו כי מספרם האמיתי הגיע לכ-4.5 מיליון. בניקרגואה דווח על פחות מ-250 מתים במשך שנתיים, אף שנתוני התמותה העודפת הצביעו על אלפי מקרי מוות.
החוקרים הזכירו גם את בלארוס ומצרים, שבהן בוצעו מעט בדיקות קורונה למרות דיווחים מבתי חולים על תחלואה ותמותה גבוהות. עם זאת, הם הדגישו שלא כל פער מוכיח הונאה מכוונת, ולכן הגדירו מידע כמסולף רק כאשר הנתון הרשמי היה נמוך באופן משמעותי מטווח האומדנים הסביר.
עוד נמצא קשר בין תת־דיווח לבין עבר קומוניסטי ולקיום בחירות בתקופת המגפה, אולם החוקרים הבהירו כי מדובר בקשרים סטטיסטיים שאינם מוכיחים סיבתיות. "בדיוק כפי שאנשים יכולים לשקר, כך גם ממשלות", אמר קרלינסקי, והמליץ לעיתונאים לסייג נתונים ממדינות החשודות במניפולציה כאשר לא ניתן לאמתם.
לדבריו, הממצאים חורגים ממשבר הקורונה, שכן נתונים ממשלתיים משפיעים על קבלת החלטות בתחומי בריאות הציבור, כלכלה, סיוע חוץ, אקלים ומדיניות בינלאומית.
