להסתכל מעבר \ מירי שניאורסון

״למה שישלמו לי על זה?" שואלת זלטי בהיגיון. ״מה אני כבר עושה שם?" היא ממשיכה ומוסיפה "אמרתי להם, מה שלא תשלמו לי עכשיו תצטרכו להשלים אחר כך – כשלא תהיו מרוצים מחצי עבודה."

זלטי משכנעת ספק אותי ספק את עצמה, בעוד היא מגלגלת עיניים לשמיים כדי להסתיר את אכזבתה. אני מגלה שזלטי בעברית זה זהבה, היא הרי נולדה כדי לעשות זהב בעסקים. והיא ממשיכה ״ניסיתי להעביר להם (ללקוחות שלה) את הערך והחיסכון שאני מעניקה להם. אבל כל הזמן קשה לי להפריד בין 'לא מעריכים את ערך המוצר שלי' לבין 'לא מעריכים אותי'. שוב ושוב מגיע הרגע שאני צריכה לעשות דוח רווח והפסד, אבל לא של כסף אלא של רגשות שנכנסים לי בתוך העסקים."

"מה תפסידי אם העסקה לא תצא לפועל?" אני שואלת כדי להעביר אותה צעד אחד קדימה בתוך העסק שלה. וזלטי מונה את ההפסד: כסף, פרסום, הכרה, עתיד עסקי וקיצורי דרך. "ומה תרוויחי?" אני לא מרפה. "שיעור לחיים, שקט נפשי ובעיקר אמונה וביטחון בקב״ה שהוא מנהל את העניינים", זלטי משיבה ומבינה.

עוד באתר:

סקירה רחבה

לילה דרמטי באיראן: הכור הגרעיני הותקף | צפו בתיעודים

קובי פינקלר ושלמה ריזל

העולם על סף הסלמה

טראמפ מאיים, בריטניה נערכת, גרמניה וצרפת בלחץ אחרון

קובי אליה

צפו בפרומו

'המקופח החדש'? • במוצ"ש: השופטים בוויכוח סוער

מערכת הקול החדש

מחולון לבני ברק

"מצילים את העולם": הבקשה החריגה מהאברכים

נתי קאליש

האם עלינו לחנך עצמנו לפרוץ את ההרגלים שלנו ולהתקדם לשיאים חדשים? האם עליי כמנטורית, לדחוף את בעלת העסק שיושבת מולי קדימה, מעבר ליכולות ולהרגלים שלה, ולהשיג יעדים חדשים?

רש"י הראשון בפרשת בחוקותי נותן מענה לכך.

"אם בחקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם, ונתתי גשמיכם בעתם…" ואומר רש"י: אם בחקותי תלכו – יכול זה קיום המצוות? כשהוא אומר: 'ואת מצוותי תשמרו', הרי קיום המצוות אמור, ומה אני מקיים 'אם בחקותי תלכו'? שתהיו עמלים בתורה.

רש"י כותב כאן חידוש גדול: המילה "בחקותי" אינה מתפרשת כאן בפירוש הרגיל שלה –קיום קבוצת המצוות שאינן מובנות בשכל אנושי ונקראות "חוקים", אלא הכוונה למצוות לימוד התורה האינטלקטואלי – ללימוד שיש בו עמל ויגיעה. רק הוא מזכה את הלומד בברכות הגדולות של פרשת בחקותי.

ומהו ה"עמל" המדובר? בשתי מילים: "יותר מרגילותו". עלינו לפרוץ את אזור הנוחות וללמוד יותר ממה שבא לנו בקלות. הלכה אחת יותר ממה שאתה רגיל, שיעור אחד יותר וכו'.

תניא טו: אלא אם כן רוצה ללמוד יותר מרגילותו, ובזה יובן מה שכתוב בגמרא (חגיגה ט,ב), ד"עובד אלוקים" היינו מי ששונה פרקו מאה פעמים ואחד ו"לא עבדו" היינו מי ששונה פרקו מאה פעמים בלבד. כלומר החזרה בפעם המאה ואחת היתרה על הרגילות שהורגל מנעוריו שקולה כנגד כולן.

רש"י יוצר כאן מהפכה בתפיסה של לימוד התורה. אנו רגילים לשים את הדגש על צבירת ידע, העיקר שאני לומד, שיש לי שיעור או שניים בשבוע. בא רש"י ומבהיר כי לא זה עיקר לימוד בתורה. מה שמזכה בברכות הוא דווקא הפריצה והניצחון על ההרגל, זה שגורם לנו להוסיף עוד שיעור ועוד הלכה, מעבר למה שבא לנו בקלות.

הגיע הזמן לעשות דוח רווח והפסד לכל פעולה עסקית שלך, כדי לדעת אם את נמצאת במקום הנכון ומעריכה את עצמך בתוך המרחב העסקי שלך. וכמו בלימוד התורה, כך בכל אורחות חיינו, העיקר הוא לפרוץ את ההרגל ולהוסיף, מעבר למה שאנו רגילות.