ביום ראשון הקרוב תמלא שנה לפטירתו של הרב הגאון יהודה דרעי זצ"ל, לשעבר רב העיר באר שבע וראש אבות בתי הדין. בתו, אושרת רבין, התארחה בתוכנית 'אשת חיל' בהגשת מיכל ירושלמי ב'קול חי' – ושיתפה בראיון אישי, מרגש וחושף, על דמותו של אביה, על העוצמה שירש ממנהיגות פנימית, ועל המסע שעבר ממציאות של עוני וחסר – עד לעמדת הנהגה תורנית מן השורה הראשונה.
"ביום שבו קמתי מהשבעה, ילדתי תינוקת," סיפרה אושרת. "על הקבר של אבא הרגשתי את צירי הלידה. עמדתי שם בין צער עמוק ללידה חדשה. שאלתי את בעלי: מאיפה אני מביאה כוחות?". הוא פתח את פרשת השבוע ומצא את הפסוק: "הן עם כלביא יקום". כך נולדה בתם – לביאה. "השם הזה הפך לנחמה שלי – ושל כל עם ישראל", היא אומרת.
הרב דרעי, שנולד במרוקו ועלה לארץ בגיל עשר, לא הגיע מרקע של אמצעים. יחד עם אחיו, יו"ר ש"ס אריה דרעי, נשלח ללמוד תורה בחדרה בפנימייה דלה. לדבריה, "הכרית שלו הייתה רטובה מדמעות בכל לילה. אבל הוא לא ויתר. הוא ידע למה הוא שואף".
עוד באתר:
כבר בגיל 14, עמד הילד יהודה דרעי על מדרגות ישיבת פורת יוסף ואמר לחברו: "לכזו לוויה אני רוצה לזכות". ואכן, עשרות שנים לאחר מכן, הלוויה ההמונית שלו נגעה ללבבות רבים. תלמידיו הרבים, ספריו הרבים, והמהפכה שחולל בבאר שבע – הם העדות לחלום שידע לממש.
אושרת מספרת על דמות אב שהייתה בו זמנית גם מנהיג ציבור עוצמתי וגם אב משפחה אוהב ונוכח. "למרות שהקים כוללים ורשתות חינוך, אף פעם לא הרגשתי שהוא עסוק בציבור יותר מאשר בילדים שלו. הוא היה יושב איתנו על ציורים מהגן, קורא תעודות ומבליט דווקא את ציוני 'דרך ארץ'. הוא היה אומר: זה העיקר, זה קודם לתורה."
החינוך שהקנה התבטא גם בבניו ובחתניו. "כשהתחתנתי, שאלתי אותו שאלה והוא אמר לי: חיתנתי אותך עם תלמיד חכם. את שואלת אותו. ובאותו רגע, הוא רומם גם את בעלי. הוא אמר לו: אתה תהיה דיין. לך תלמד."
המהפכה בבאר שבע התבססה על עיקרון אחד – העצמה. הרב דרעי ידע לזהות בכל תלמיד, אברך או ילד, את הפוטנציאל. "הוא ראה כל ילד כ'מנייה משביחה'. זה מה שהניע אותו – לתת אמון, לתת תקווה, ולבנות."
על השנה האחרונה לחייו מספרת אושרת: "אבא היה חולה מאוד, אבל בציבור – עמד כאריה. ביום העצמאות, אחרי טיפול קשה, הרופא אמר לו לשכב שלושה ימים במיטה. אבל הוא מסר 14 דרשות ביום אחד. כשהאזנתי לדרשה האחרונה – אמרתי לעצמי, הוא בטח בריא. הוא נשמע כל כך מלא עוצמה. אבל זמן קצר אחר כך, הוא נפטר."
בסוף ימיו השלים את ספרו ה-36, שעסק בשאלות הלכתיות מורכבות שעלו בעקבות מלחמת חרבות ברזל. "הוא כתב אותו באף. פשוטו כמשמעו. מגבת הייתה סופגת את הזיעה שניגרה ממנו תוך כדי כתיבה. הספר הגיע מהדפוס כשהוא כבר היה מחוסר הכרה. בהקדמה לספר הוא כתב: 'תורה שלמדתי באף…'"
אושרת מסכמת: "כל אחת מאיתנו יכולה להיות מנהיגה בבית שלה. לזהות את הכוחות, לדלג על הקשיים, לראות את הטוב. לפעמים, כמו שאבא לימד, כדי לראות טוב – צריך לעצום עין אחת."
את הדברים חתמה בהשמעת שיר מתוך סרט תיעודי שהופק על חייו של הרב דרעי, בהשתתפות נכדיו: "שירת בנים". השיר, כמו הסיפור, נושא את קולם של דורות שצמחו על תשתית האמונה, ההעצמה והאהבה שהנחיל.
האזינו לשיחה המעצימה של מיכל ירושלמי עם אושרת רבין, בתו של הרב זצ"ל:
