באולפן 'עומקא דליבא', רגע לפני ציון יום הזיכרון לקדושי השואה, אירחה אפרת ברזל את הרבנית רבקה קלמן לשיחה שהיא מסע בזמן. הראיון חשף סיפור גבורה אנושי ורוחני יוצא דופן של משפחה אחת מיוגוסלביה, שהצליחה לחמוק מציפורני הנאצים בזכות תושייה עילאית ואמונה יוקדת.
הסיפור מתחיל בעיירה אילוק. הוריה של רבקה היו נשואים ארבע שנים ללא ילדים, עד שברכה מהאדמו"ר מהר"א מבעלזא שינתה את גורלם. כשאימה של רבקה הייתה בחודש התשיעי, נכנסו הנאצים לעיירה. בערב שבת, הגיעו שלושה אנשי גסטאפו לקחת את האב, יוסי, למחנות העבודה.
"אימא שלי בחודש התשיעי, לבושה כבר לשבת, נשכבת על הכביש וצועקת: 'איסלאז נישט' (אני לא מרשה)," שחזרה הרבנית קלמן את הדרמה. "היא שוכבת לו ממש מתחת לגלגלים, על הכביש לרוחב… יש אפשרות רק לדרוס אותה". הנאצים, שהופתעו מההתקף ההיסטרי של האישה ההרה, שחררו את האב זמנית. באותו לילה, תחת מעטה השלג, נטשו ההורים את ביתם ואת השולחן הערוך לשבת, וברחו עם שני תיקים – האחד עם חיתולים והשני עם טלית ותפילין.
לנקות את הרכבת עם תפילין מתחת לזרוע
עוד באתר:
המסע לאיטליה הפריד בין בני הזוג. האם הצליחה לחצות את הגבול וילדה את בנה לבדה בבית חולים בטריאסט, בעוד האב נותר תקוע בצד השני. כדי להתאחד עם משפחתו, הגה האב תוכנית נועזת: הוא רכש מדים של עובד רכבת ועלה על קו הנוסע לאיטליה.
"הוא במרץ טיטא את הרכבת ואפילו שר איזה זמזום… כשהתפילין שלו מתחת לשכם, מתחת לזרוע," סיפרה הרבנית. בעוד הגרמנים עוברים בין הקרונות ובודקים ניירות של נוסעים, האב המשיך לטאטא את הרצפה ולנקות את החלונות בביטחון, עד שהסכנה חלפה והוא הצליח לקפוץ מהרכבת בשטח איטליה ולהתאחד עם אשתו ובנו התינוק.
"הבית הרוס, ואני נולדתי בתוך ההריסות"
המלחמה לא פסחה על איטליה. המשפחה התחבאה ברפת של כפר קטן, כשהאב יוצא מדי יום למאפייה המקומית כדי להשגיח על כשרות הלחם של הקהילה המסתתרת. "הוא היה דוחף קיסם לתוך האש כדי שהלחם יהיה פת ישראל," הסבירה קלמן.
ב-1944, בעיצומן של ההפצצות האמריקאיות על הכפר, נולדה רבקה. "נולדתי בתוך ההריסות, בתוך הפגזים," היא משחזרת. "אבא שלי רץ מהר לשכנה גויה זקנה שתבוא לעזור בלידה, וכך נולדתי". הנס הושלם כשחייל אמריקאי שמע את האב זועק "שמע ישראל" ברחוב, והודיע לו: "אנחנו אמריקאים, באנו לשחרר אתכם".
ההבטחה על סף המשרפות באושוויץ
אחד הרגעים המצמררים בראיון נגע לרבו של האב, האדמו"ר מגלנטא, רבי יהושע בוקסבוים הי"ד זצ"ל. הרבנית קלמן שיתפה סיפור על אישה צעירה שעמדה בתור למשרפות באושוויץ לצד האדמו"ר.
"היא מאוד בכתה. הוא אמר לה: 'בתי למה את בוכה, עוד חצי שעה אנחנו בגן עדן?'", סיפרה הרבנית. "היא אמרה: 'אני בוכה על זה שהתחתנתי השבוע ולא הספקתי עדיין להדליק נרות שבת'. אז הוא אמר לה: 'אל תדאגי, את עוד תדליקי הרבה שנים נרות'". באותו רגע, קצין נאצי משך אותה מהתור ושלח אותה לעבודה. אותה אישה שרדה את התופת, עלתה לירושלים ונפטרה לא מזמן בגיל 94.
"אנחנו צריכים לחיות עם האמונה שהשם מקדם אותנו," סיכמה הרבנית קלמן. "היום אנחנו רואים ניסים גדולים שאנחנו חיים אותם, בדיוק כמו אז".
האזינו לשיחה המצמררת במלואה בתוכנית 'עומקא דליבא' בהגשת אפרת ברזל:
