בתוכנית 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג, התארחה חווה טורץ, חוקרת ומרצה ב'גנזך קידוש השם', ושוחחה על מקומו הייחודי של המוסד בעולם זיכרון השואה. כבר בתחילת השיחה עלתה השאלה המרכזית: מה מבדיל את הגנזך ממוסדות מחקר ותיעוד אחרים. טורץ השיבה כי "היהדות החרדית בחרה להנציח בדרכים אחרות, אבל היה חסר קול שמדבר את השפה הפנימית של הניצולים".
לדבריה, הגנזך נולד מתוך צורך לתת מקום מדויק לעדויות, לא רק מבחינה היסטורית אלא גם לשונית ורגשית: "צריך מישהו שמבין את הניואנסים, כשניצול אומר 'הברחתי תפילין' זו לא רק פעולה – זו שפה של עולם שלם". היא הסבירה כי צריך להפוך את הסיפורים לנגישים לקהלים שונים.
טורץ הדגישה כי הגנזך משמש כגשר בין הציבור החרדי לבין סיפורי השואה: "אנחנו יוצרים חיבור בין העדויות לבין הציבור, מתוך דיוק היסטורי ומחקרי". לצד זאת, מושם דגש על שילוב בין תיעוד אקדמי לבין הנגשה חינוכית בבתי ספר, סמינרים ותלמודי תורה.
עוד באתר:
אחד התחומים המרכזיים בפעילות הגנזך הוא חיבור בין אנשים באמצעות עדויות: "אנחנו לא נותנים לעדויות להעלות אבק על המדף, אלא מחפשים את הקשרים בין הסיפורים", אמרה טורץ. במקרים רבים הצליחו חוקרי הגנזך לאתר בני משפחה אבודים ולהפגיש בין קרובים שלא ידעו זה על זה עשרות שנים.
לקראת סיום השיחה שיתפה טורץ בסיפור מרגש במיוחד על ניצול שואה שהחזיק תפילין שהצילו את חייו, רגע שבו "החייל ראה תפילין במקום נשק – והבין מי עומד מולו". לדבריה, זהו לב הפעילות: "אנחנו לא רק מתעדים היסטוריה, אלא יוצרים גשר חי בין אנשים, בין דורות ובין סיפורים".
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'עניין משפחתי' ב'קול חי':
