אדם שטס בטיסה ישב במקומו והחל לאכול מחבילת העוגיות שהייתה לפניו. למרבה הפלא, האדם שישב מולו הושיט את ידו והחל לקחת בלי בושה עוגיות כאילו מדובר בחבילה שלו עצמו.
"חוצפה וחוסר נימוס", חשב בעל החבילה והביע פנים כועסות. אלא שלאחר כמה דקות הוא מסתכל בתיק שלו ומגלה כי החבילה שלו עצמו סגורה ושוכנת אחר כבוד בשיפולי התיק.
"סליחה", אמר האוכל הראשון, "חשבתי שזאת החבילה שלי"..
עוד באתר:
האנושות חוקרת מאז ומעולם את מהות החיבור בין הגוף לנפש, את נקטת החיבור ונביעת החיות, אך לא הצליחה לעלות על קצה חוט מה מדבק ומחבר ונותן חיים עד המאה ועשרים.
לפי היהדות התשובה פשוטה: מה שמחבר בין כל חלקי נפש רוח ונשמה לגוף הגוף ובינם לבין עצמם הוא 'הצלם אלוקים' כך מושפע אור חיות מהנשמה עד הנפש והגוף.
בעל לשון הרע פוגע בצלם אלוקים של רעהו, הוא איננו חס על כבודו ועל כבוד חלק אלוה ממעל שיש בכל יהודי ויהודי ולכן הוא פוגם בצלם האלוקים שלו עצמו וכך מסתלק ממנו האור הרוחני.
יתירה מכך: כח החיות הוא גזירה ובריאה של ה' יתברך מאז בריאת העולם, מי שפגע בצלם אלוקים וחידש מושג של מיתה וסילוק צלם אלוקים הוא הנחש בעל הלשון הרע הראשון.
לכן מי שתופס את אומנות הנחש שהביא את קללת הפסקת צלם האלוקים והמיתה, גורם שממנו עצמו יסולק הצלם האלוקים ר"ל.
זהו הביאור בדברי האר"י הקדוש כי המצורע מסלק מעל עצמו את האור הרוחני מהנפש והנגע בגוף הוא רק תוצאה של סילוק החיות הרוחנית.
כאשר האדם מרכל על רעהו הוא לא פוגע ברעהו אלא בנפש החיונית ובצלם האלוקים שלו עצמו.
נכתב על פי השם משמואל לפרשת תזריע מצורע.
