דיון סוער בתיק 2000 התקיים היום בבית המשפט, כאשר פרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד עמית חדד, תקף חזיתית את התנהלות חוקרי יאח"ה והציג שורת מסמכים, תמלילים והתכתבויות שלטענתו חושפים מנגנון הסתרה ואכיפה בררנית מצד מערכת אכיפת החוק. במרכז הסערה עמד ראש מחלק החקירות לשעבר ביאח"ה, עודד בן משה, שנחקר בחקירה נגדית מתוחה ורוויית עימותים.
הדיון החל כאשר חדד הקרין על המסכים מזכר חקירתי שנכתב בשנת 2018 ובו תיעוד הודעות וואטסאפ שנשלפו ממכשירה של מיקה צור, שהייתה העוזרת הפרלמנטרית של ח"כ לשעבר איתן כבל. ההתכתבויות, שנכתבו בזמן קידום חוק "ישראל היום" בשנת 2014, כללו אזהרה מפורשת מצד צור מפני אינטרסים כלכליים של קבוצת "ידיעות אחרונות" בקידום החוק. בתגובה השיב לה כבל כי איש אינו מנצל אותו וכי היא "טועה ובגדול". חדד טען כי מדובר ב"ראיית זהב" שהמשטרה הסתירה ולא הציגה לאף אחד מהנחקרים בתיק.
עו"ד חדד תקף את החוקר בן משה באולם ושאל מדוע החומר לא נחקר לעומק ומדוע לא נעשה בו שימוש מול המעורבים המרכזיים בפרשה. החוקר השיב כי אינו זוכר את פרטי ההחלטות. בשלב זה התפתח עימות קולני בין צוותי ההגנה והפרקליטות, לאחר שנציג התביעה טען כי חדד מציג תמונה חלקית ומטעה. השופטים דחו את ההתנגדות והורו להמשיך בחקירה הנגדית.
עוד באתר:
בהמשך הציג חדד פרסום עיתונאי שבו צוטט גורם בכיר במערכת האכיפה כאומר כי החקירה נגד איתן כבל נועדה "רק למנוע לזות שפתיים". חדד תהה בפני החוקר האם היה מודע לכך שמתנהלת חקירה שנועדה רק למראית עין. בן משה השיב כי לא הכיר את הדברים. מיד לאחר מכן עבר חדד לעסוק בלוחות הזמנים של סגירת התיק נגד כבל והציג כי מחקרי התקשורת בין כבל לנוני מוזס נשלפו ונותחו רק חודשים ארוכים לאחר שהתיק כבר נסגר רשמית.
החקירה הנגדית התמקדה גם בטענות לאפליה בין אופן הטיפול במקורבי נתניהו לבין אנשי ציבור אחרים. חדד הציג כי במשטרה טרחו להוציא צו מסודר כדי לקבל את רשימות המבקרים של איתן כבל בכנסת, אך לעומת זאת לקחו מידע מבית ראש הממשלה ללא צו. כאשר נשאל על הפער, השיב בן מש: "אין לי הסבר, זה מה שהתבקשתי לעשות. לא הקדשתי לזה מחשבה. אני לא מכיר הלכה במשטרה שחייבים לכל גורם ממשלתי צו". חדד הגיב בחריפות ואמר: "עודד, באמת אל תביך את עצמך ואותי".
הדיון עבר גם לשיטות החקירה שהופעלו כלפי עורך הדין דוד שמרון, מקורבו של נתניהו. חדד הציג פרוטוקולים מהם, לטענתו, עולה כי החוקרים חזרו עשרות פעמים על אותן שאלות בניסיון לחלץ גרסה שתפליל את ראש הממשלה. בן משה השיב כי החוקרים פעלו מתוך רצון "להגיע לחקר האמת". חדד טען מנגד כי מדובר בלחץ פסול ובניסיון "להכניס מילים לפה" של הנחקר.
בהמשך הדיון עלתה גם פרשת הפשיטה על ביתו של אלי ג'וסליט, עוזרו של ארי הרו, ימים ספורים לאחר פתיחת התיק. חדד תהה מדוע בוצעה פשיטה כה אגרסיבית דווקא נגדו, בעוד שלטענתו לא נעשו צעדים דומים כלפי עדי מפתח אחרים בתיק. בן משה ניסה להסביר כי היו שיקולי חיסיון עיתונאי, אולם התקשה לספק תשובות ברורות במהלך העימות.
רגע דרמטי נוסף הגיע כאשר חדד הציג חומרים הנוגעים לשרת המשפטים לשעבר ציפי לבני. לדבריו, לבני הודתה כי שוחחה עם נוני מוזס לפני שקידמה את חוק "ישראל היום" ואף קיבלה חוות דעת כלכלית שנועדה לסייע לחקיקה. חדד טען כי למרות זאת, לבני לא נחקרה באזהרה ולא בוצעו בדיקות מקיפות ביחס לקשריה עם "ידיעות אחרונות". בן משה הודה כי אינו זוכר שנושא חקירתה באזהרה עלה כלל לדיון.
חדד המשיך וחשף תמליל מחקירתה של לבני, שבו לטענתו חוקרי המשטרה קטעו אותה בדיוק כאשר ניסתה להרחיב על חוות הדעת שקיבלה מידיעות אחרונות. "היא רוצה להתייחס לנושא, והחוקרים שלכם משתיקים אותה", הטיח חדד בחוקר. בן משה השיב כי אינו יכול לענות על "פרשנויות חקירה" וכי פעל בהתאם להנחיות שקיבל.
לאורך הדיון ניסה חדד לבסס טענה שלפיה תיק 2000 נוהל מתוך תפיסה מוקדמת שסימנה יעד אחד בלבד, בעוד שמעורבים אחרים זכו, לדבריו, ליחס מקל בהרבה. הוא טען כי הודעות הוואטסאפ, מחקרי התקשורת וההתנהלות מול פוליטיקאים שונים מצביעים על סטנדרט כפול מובהק מצד מערכת האכיפה.
החוקר עודד בן משה מצדו ניסה להדוף את ההאשמות והסביר שוב ושוב כי טיפל רק בחלק מהפעולות בתיק, במקביל לפרשיות אחרות שניהל. לדבריו, חלק מההחלטות התקבלו בדרגים אחרים ובתיאום עם הפרקליטות. עם זאת, בחלקים רבים של החקירה התקשה לספק תשובות חדות, ולעיתים הסתפק באמירות כמו "אני לא זוכר" או "לא מכיר את כל המארג".
