במקום לפחד מטעויות: הדרך להפוך קושי לצמיחה

מאל"ף ועד תי"ו – מתכוננים יחד לשנת הלימודים תשפ"ז

כ"ב אותיות • כ"ב ימים • כ"ב מסרים

כל יום – אות אחת, מסר אחד, כלי אחד ומשימה אחת להורים.

אות היום: נ – נפילה וצמיחה.

מאמר היום: גם מקושי – אפשר לצמוח.

צועדים עם הא'-ב':

היום נבנה את האות נ' – נפילה וצמיחה. כי בכל דרך חדשה יש גם רגעים של קושי. המטרה שלנו אינה למנוע מהילד כל נפילה, אלא ללמד אותו שגם מתוך קושי אפשר לצמוח, להתחזק ולהמשיך קדימה.

פותחים את הלב:

לא כל יום מתחיל כפי שדמיינו:

שנת לימודים חדשה מביאה איתה תקוות וציפיות. הורים רוצים לראות את הילד מצליח, שמח ומסתגל במהירות.

אבל לפעמים המציאות שונה. הילד חוזר הביתה ואומר: "היה לי קשה." "לא הצלחתי." "הרגשתי שלא הסתדר לי." ברגעים כאלה, הילד אינו זקוק מיד לפתרון. לפני הכול הוא זקוק לאוזן קשבת ולתחושה שיש מי שמבין אותו.

התגובה הראשונה של ההורה יכולה לקבוע כיצד הילד יסתכל על הקושי. האם הוא יראה בו מחסום, או אתגר שאפשר להתמודד איתו?

מביטים לעומק:

קושי אינו סימן לכישלון:

לפעמים אנו רוצים לחסוך מהילד כל תחושת אכזבה. אך בחיים, וגם בעולם הלימודים והחברה, יש אתגרים. ילד ששומע בבית שקושי הוא דבר טבעי, לומד שלא לפחד ממנו.

אפשר לומר: "אני מבין שהיה לך קשה." "זה באמת לא פשוט." "נחשוב יחד איך אפשר להתקדם." כך הילד לומד שהקושי הוא תחנה בדרך – אך לא סוף הדרך.

חשוב לזכור: רגע אחד קשה אינו מגדיר את הילד. מבחן שלא הצליח בו, קושי חברתי או יום פחות מוצלח, הם חלק מתהליך הלמידה והצמיחה.

יוצאים לדרך:

להפוך נפילה – לשיעור של צמיחה:

כאשר ילד מתקשה, חשוב לא להגדיר אותו לפי הרגע הקשה. לא לומר: "אתה לא מצליח." אלא: "עכשיו קשה לך, אבל אתה יכול להתקדם."

יש הבדל גדול בין ילד שחושב: "אני לא מסוגל" לבין ילד שחושב: "עדיין – לא הצלחתי." המילה "עדיין" פותחת פתח – לתקווה.

תפקיד ההורים הוא לעזור לילד למצוא את הצעד הבא, לא להתעלם מהקושי, אבל גם לא לתת לקושי להשתלט על הילד.

הכלי של היום:

שלוש שאלות – במקום ביקורת:

כאשר הילד משתף בקושי, תשאלו אותו: מה היה לך קשה? מה כן הצלחת לעשות? מה יכול לעזור לך בפעם הבאה? כך הופכים את השיחה מחיפוש אשמים – לחיפוש פתרונות.

המשימה של היום:

לספר לילד על התמודדות – שהייתה לכם:

תשתפו את הילד בסיפור קצר מחייכם, על קושי שחוויתם בעבר ועל הדרך שבה התמודדתם איתו. המסר החשוב הוא שלא תמיד הכול קל, אך גם כשנתקלים באתגר – אפשר להתמודד, להתאמץ, לצמוח ולהצליח.

עוצרים למחשבה:

איך הילד שלי לומד להסתכל – על טעויות?:

האם טעות היא משהו שמפחיד אותו? או הזדמנות ללמוד ולהשתפר?

התגובה שלנו -(ההורים)- לרגעי הקושי, מלמדת אותו –(את הילד)- כיצד להתמודד עם החיים.

ולסיום:

לפני הצלצול הראשון – לומדים לצמוח גם מקושי:

שנת לימודים חדשה היא לא מסלול בלי אתגרים.

יהיו רגעים של הצלחה, ויהיו רגעים שידרשו סבלנות.

אבל ילד שיודע שגם כשקשה מאמינים בו – מקבל כוח לקום, להמשיך ולצמוח.

כי המטרה אינה לגדל ילד שמעולם לא נופל, אלא ילד שיודע שגם אחרי נפילה אפשר לקום ולהמשיך בדרך.

קראו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
חלק 1: מתחילים באמונה: מתכוננים יחד לשנת הלימודים
חלק 2: לפני הצלצול הראשון: כך בונים לילד ביטחון
חלק 3: חוזרים למסגרת: כך בונים לילד גבולות נכונים
חלק 4: הילד מסתכל עליכם: השיעור שמתחיל הרבה לפני הכיתה
חלק 5: רגע לפני הצלצול: ההכנה החשובה מתחילה דווקא בלב
חלק 6: רגע לפני החיידר: המתנה שאי אפשר להכניס לילקוט
חלק 7: זמן איכות: השיחה שמתחילה כשהילד חוזר הביתה
חלק 8: השוואה מחלישה, חיזוק מצמיח: המסר להורים
חלק 9: מה הילד שומע כשאתם מדברים בבית על המלמד שלו?
חלק 10: יושר בדרך: היסוד שמלווה את הילד לאורך כל השנה
חלק 11: לא לעשות במקומו: כך תגלו את הכוחות של הילד
חלק 12: הילד מתקשה בלימודים? דווקא כאן מתחילה הצמיחה
חלק 13: חברים חדשים: כך מכינים את הילד להתחלה חברתית

אפרים וייס
בעל ותק וניסיון של 36 שנות חינוך.
להרצאות ולייעוץ בנושאי חינוך, אפשר לפנות לדוא"ל:
[email protected]