מה הילד שומע כשאתם מדברים בבית על המלמד שלו?

מאל"ף ועד תי"ו – מתכוננים יחד לשנת הלימודים תשפ"ז

כ"ב אותיות • כ"ב ימים • כ"ב מסרים
כל יום – אות אחת, מסר אחד, כלי אחד ומשימה אחת להורים.

אות היום: ט – טוב עין.
מאמר היום: איך מדברים נכון על המלמד והמורה.

צועדים עם הא'-ב':

היום נבנה את האות ט' – טוב עין. כי הדרך שבה ההורים מדברים בבית על המלמד/המורה והמוסד החינוכי משפיעה עמוקות על הדרך שבה הילד ירגיש, יכבד ויתחבר. ילד ששומע בבית מבט של כבוד ואמון – מגיע לכיתה עם לב פתוח יותר ללמידה ולצמיחה.

פותחים את הלב:

המילים של ההורים – בונות את היחס של הילד:

הילד חוזר הביתה ומספר:
"המלמד ביקש ממני…" "המורה אמר…" "היום היה לנו…"
ברגעים הללו, תגובת ההורים חשובה מאוד.

לפעמים, משפט קטן שנאמר בבית יכול להשפיע על כל הקשר של הילד – עם הדמות החינוכית. כאשר ילד שומע בבית: "המלמד רוצה בטובתך." "המורה כאן כדי לעזור לך." הוא לומד לראות את הצוות החינוכי – כשותפים בדרך.

אבל כאשר בבית נשמעת ביקורת קבועה על המחנכים, הילד עלול להגיע לכיתה עם תחושה של מרחק וחוסר אמון.

הקשר בין הבית למוסד החינוכי מתחיל במילים – שנאמרות בבית.

מביטים לעומק:

טוב עין רואה – את השליחות של המחנך:

אין ספק שגם אנשי חינוך הם בני אדם. ייתכנו מצבים שבהם הילד מתקשה, יש אי הבנה או צורך בשיחה עם המלמד / המורה.

אבל גם כאשר יש קושי, חשוב שהילד ירגיש שהמבוגרים סביבו פועלים מתוך אחריות ורצון לטובתו.

אפשר לשאול שאלות. אפשר לברר. אפשר לשוחח. אך הדרך חשובה. ילד שמרגיש שההורים והמחנכים נמצאים באותו צד, מקבל מעטפת חזקה יותר. טוב עין אינו אומר להתעלם מבעיות. טוב עין פירושו לחפש את הטוב, את המאמץ ואת הדרך לתקן.

יוצאים לדרך:

לבנות שותפות – במקום מאבק:

החינוך הוא מסע משותף. ההורים מכירים את הילד מהבית, והמחנכים פוגשים אותו בעולם הלימוד והחברה. כאשר יש קשר של כבוד ושיתוף פעולה, הילד מרוויח.

לפני שמגיבים לדברי הילד על אירוע שהיה, כדאי לעצור ולברר:
מה באמת קרה? מה הילד הרגיש? איך אפשר לעזור לו?

כך מלמדים את הילד שגם כאשר יש קושי – הדרך הנכונה היא שיחה, הקשבה ובנייה.

הכלי של היום:

משפט שמחזק – את הקשר עם הצוות החינוכי:

כאשר הילד מספר על המלמד / המורה, תנסו לפתוח במשפט:
"אני בטוח שהוא רוצה בטובתך, בוא נחשוב יחד איך אפשר להתמודד."
משפט כזה נותן לילד תחושת יציבות ושומר על הקשר.

המשימה של היום:

לומר לילד דבר טוב – על המחנך שלו:

תבחרו היום נקודה חיובית אחת לומר לילד: "המלמד שלך משקיע בכם." "המורה רוצה שתצליח." כך מחזקים בבית את האמון במי שמלווה את הילד.

עוצרים למחשבה:

איזה יחס למחנכים – הילד שלי לומד ממני?:

האם הוא לומד לראות בהם שותפים? האם הוא מרגיש שיש מסביבו מבוגרים שפועלים יחד למענו? המילים שלנו יוצרות את האווירה – שבה הילד לומד-ילמד.

ולסיום:

לפני הצלצול הראשון – בונים גשר בין הבית לכיתה:

ילד אינו גדל רק בבית ואינו מתחנך רק בכיתה. הצמיחה שלו נוצרת כאשר הבית והצוות החינוכי פועלים יחד.

כאשר הילד רואה בעיניים טובות את מי שמלמד ומלווה אותו – הוא מגיע לשנה החדשה מוכן יותר ללמוד, להתחבר ולצמוח.

קראו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
חלק 1: מתחילים באמונה: מתכוננים יחד לשנת הלימודים
חלק 2: לפני הצלצול הראשון: כך בונים לילד ביטחון
חלק 3: חוזרים למסגרת: כך בונים לילד גבולות נכונים
חלק 4: הילד מסתכל עליכם: השיעור שמתחיל הרבה לפני הכיתה
חלק 5: רגע לפני הצלצול: ההכנה החשובה מתחילה דווקא בלב
חלק 6: רגע לפני החיידר: המתנה שאי אפשר להכניס לילקוט
חלק 7: זמן איכות: השיחה שמתחילה כשהילד חוזר הביתה
חלק 8: השוואה מחלישה, חיזוק מצמיח: המסר להורים

אפרים וייס
בעל ותק וניסיון של 36 שנות חינוך.
להרצאות ולייעוץ בנושאי חינוך, אפשר לפנות לדוא"ל:
[email protected]