מאל"ף ועד תי"ו – מתכוננים יחד לשנת הלימודים תשפ"ז
כ"ב אותיות • כ"ב ימים • כ"ב מסרים
כל יום – אות אחת, מסר אחד, כלי אחד ומשימה אחת להורים.
עוד באתר:
אות היום: ח – חיזוק
מאמר היום: לא משווים ילדים – כל ילד נכנס לשנה – עם הקצב והשליחות שלו.
צועדים עם הא'-ב':
היום נבנה את האות ח' – חיזוק. כי ילד אינו זקוק רק לציוד חדש לקראת השנה החדשה. הוא זקוק גם למילים טובות, לעידוד ולתחושה שיש מי שרואה את המאמץ שלו ומאמין ביכולת שלו.
פותחים את הלב:
אותה כיתה – ילדים שונים:
שערי תלמודי התורה כבר נפתחו, ובעוד ימים אחדים ייפתחו גם בתי הספר התורניים.
עשרות תלמידים יישבו באותה כיתה, ילמדו אצל אותו מלמד / מורה ויקבלו את אותם שיעורים. אבל כל ילד מגיע עם כוחות אחרים, קצב אחר ושליחות אחרת.
יש ילד שקולט במהירות, ויש ילד שזקוק לזמן. יש שמצטיין בלימוד, ויש שבולט במידות טובות, ברגישות או בחברות.
תפקידנו כהורים אינו להשוות בין הילדים, אלא לעזור לכל ילד לגלות את הטוב שהקב"ה נתן דווקא לו.
מביטים לעומק:
השוואה מחלישה – חיזוק מצמיח:
לפעמים נדמה שמילים הן דבר קטן. אבל למילים של ההורים יש כוח גדול.
אחת הטעויות הנפוצות בחינוך היא ההשוואה. "תראה איך אחיך מצליח." "למה אתה לא כמו החבר שלך?"
גם כאשר הדברים נאמרים מתוך דאגה, הילד עלול לשמוע מסר אחר: "אני לא מספיק טוב." לעומת זאת, כאשר ההורה אומר: "אני רואה את ההתקדמות שלך." "אני מאמין בכוחות שלך." הילד מקבל ביטחון להמשיך להתאמץ.
ההשוואה היחידה שמקדמת היא ההשוואה של הילד לעצמו. לא האם הוא טוב מאחרים, אלא האם התקדם ביחס לאתמול.
יוצאים לדרך:
לראות את הכוחות – ולא רק את החסרונות:
לכל ילד יש תחומים שבהם הוא מתקדם בקלות, ואחרים שדורשים ממנו מאמץ. כאשר ההורים מתמקדים רק במה שחסר, הילד עלול לאבד את האמון בעצמו.
אבל כאשר הם מאירים את הכוחות שלו, הם מעניקים לו בסיס להתמודד גם עם הקשיים. ילד שמרגיש שמאמינים בו, מוכן להשקיע יותר ולהמשיך לצמוח.
הכלי של היום:
מחברת ההתקדמות:
תכינו רשימה קטנה, ובמהלך השנה ותכתבו בה:
* דבר חדש שהילד למד.
* מאמץ מיוחד שהשקיע.
* תכונה טובה שהתגלתה.
* התקדמות קטנה שראיתם.
כך תתרגלו לראות את הדרך, ולא רק את התוצאה.
המשימה של היום:
לחזק את הייחודיות:
תאמרו היום לילד משפט אחד שמבטא את הייחודיות שלו. לדוגמה: "אני שמח שאתה אתה. הקב"ה נתן לך כוחות מיוחדים." תוסיפו דוגמה אמיתית אחת שממחישה זאת.
עוצרים למחשבה:
האם אנחנו מחזקים – או משווים?
ילד לא זקוק להיות כמו מישהו אחר. הוא זקוק להרגיש שמאמינים בדרך שהקב"ה ייעד דווקא לו.
ולסיום:
לפני הצלצול הראשון – מחזקים במקום משווים:
כל ילד נכנס לשנת הלימודים עם כישרונות, אתגרים וקצב משלו.
כאשר ההורים מחזקים את הייחודיות שלו במקום להשוות אותו לאחרים, הם מעניקים לו את המתנה הגדולה ביותר – אמונה בעצמו וכוח לצמוח.
קראו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
חלק 1: מתחילים באמונה: מתכוננים יחד לשנת הלימודים
חלק 2: לפני הצלצול הראשון: כך בונים לילד ביטחון
חלק 3: חוזרים למסגרת: כך בונים לילד גבולות נכונים
חלק 4: הילד מסתכל עליכם: השיעור שמתחיל הרבה לפני הכיתה
חלק 5: רגע לפני הצלצול: ההכנה החשובה מתחילה דווקא בלב
חלק 6: רגע לפני החיידר: המתנה שאי אפשר להכניס לילקוט
חלק 7: זמן איכות: השיחה שמתחילה כשהילד חוזר הביתה
אפרים וייס
בעל ותק וניסיון של 36 שנות חינוך.
להרצאות ולייעוץ בנושאי חינוך, אפשר לפנות לדוא"ל:
[email protected]
