לא לעשות במקומו: כך תגלו את הכוחות של הילד

מאל"ף ועד תי"ו – מתכוננים יחד לשנת הלימודים תשפ"ז

כ"ב אותיות • כ"ב ימים • כ"ב מסרים

כל יום – אות אחת, מסר אחד, כלי אחד ומשימה אחת להורים.

אות היום: כ – כוחות

מאמר היום: להחזיר לילד אחריות ועצמאות.

צועדים עם הא'-ב:'

היום נבנה את האות כ' – כוחות. כי בכל ילד טמונים כוחות רבים. התפקיד שלנו כהורים אינו לעשות הכול עבורו, אלא לעזור לו לגלות את היכולת שלו, לקחת אחריות ולהאמין שהוא מסוגל.

פותחים את הלב:

ילד מגלה את הכוחות שלו – כשנותנים לו מקום:

מתוך אהבה ורצון להקל, לפעמים ההורים עושים עבור הילד דברים שהוא כבר יכול לעשות בעצמו. מסדרים את התיק, מזכירים כל משימה, פותרים כל קושי וממהרים לעזור. אין ספק שהכוונה טובה. אבל ילד צריך גם הזדמנות להתנסות. הוא צריך להרגיש:
"אני יכול." "סומכים עליי." "יש לי יכולת להתמודד."

שנת לימודים חדשה היא הזדמנות מצוינת להחזיר לילד בהדרגה את האחריות המתאימה לגילו. לא מתוך ויתור עליו, אלא מתוך אמונה בו.

מביטים לעומק:

עצמאות נבנית – מצעדים קטנים:

ילד לא הופך לעצמאי ביום אחד. עצמאות נבנית מפעולות קטנות שחוזרות בכל יום. להכין את התיק, לזכור משימה, לסדר את הציוד, להתארגן בזמן – אלו אינם רק דברים טכניים. אלו שיעורים באחריות.

כאשר הילד עושה בעצמו, הוא לא רק מסיים משימה. הוא בונה בתוכו תחושה: "אני מסוגל." גם כאשר הילד טועה, אין צורך למהר לתקן הכול – במקומו. לפעמים דווקא מתוך הטעות הוא לומד, מתפתח ומתחזק.

יוצאים לדרך:

לתת אחריות – יחד עם אמון:

אחריות אינה אומרת להשאיר את הילד לבד. ילד זקוק להכוונה, אבל גם למרחב שבו יוכל לפעול. הורה שמלווה את הילד אומר: "אני כאן אם תצטרך, אבל אני מאמין שאתה יכול לנסות."

כך, הילד לומד להתמודד ולא לפחד ממשימות חדשות. המטרה היא לא רק שהילד יצליח היום.

המטרה היא שהוא יפתח כלים שיסייעו לו לאורך הדרך.

הכלי של היום:

להעביר אחריות אחת – מההורה לילד:

תבחרו היום משימה אחת שההורה עושה בדרך כלל, ותעבירו אותה בהדרגה לילד.

לדוגמה: הכנת התיק, סידור שולחן הלימודים או אחריות על ציוד אישי.

העיקר הוא לא רק שהמשימה תתבצע, אלא שהילד ירגיש שההורים: "סומכים עליי."

המשימה של היום:

לתת לילד לבחור ולהחליט – בדבר אחד:

תאפשרו לילד לקבל החלטה קטנה שקשורה להכנות לשנה החדשה. למשל: איך לארגן את פינת הלימוד, מתי להכין את הציוד או איזה סדר פעולה מתאים לו. כאשר ילד שותף בהחלטות, הוא מפתח אחריות – ומעורבות.

עוצרים למחשבה:

האם אני מחזק את הכוחות של הילד – או עושה במקומו?:

לפעמים הדרך הקלה והמהירה ביותר היא לעזור מיד. אבל הדרך החינוכית היא ללמד את הילד שהוא – מסוגל.

ולסיום:

לפני הצלצול הראשון – מגלים את הכוחות שבילד:

השנה החדשה מביאה איתה משימות ואתגרים.

המתנה הגדולה ביותר שהורה יכול לתת לילד היא לא רק לעזור לו בדרך – אלא ללמד אותו שהוא יכול לצעוד בה – בכוחות עצמו.

כי ילד שמאמינים בכוחות שלו, נכנס לשנה החדשה עם אחריות, ביטחון ורצון לצמוח.

קראו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
חלק 1: מתחילים באמונה: מתכוננים יחד לשנת הלימודים
חלק 2: לפני הצלצול הראשון: כך בונים לילד ביטחון
חלק 3: חוזרים למסגרת: כך בונים לילד גבולות נכונים
חלק 4: הילד מסתכל עליכם: השיעור שמתחיל הרבה לפני הכיתה
חלק 5: רגע לפני הצלצול: ההכנה החשובה מתחילה דווקא בלב
חלק 6: רגע לפני החיידר: המתנה שאי אפשר להכניס לילקוט
חלק 7: זמן איכות: השיחה שמתחילה כשהילד חוזר הביתה
חלק 8: השוואה מחלישה, חיזוק מצמיח: המסר להורים
חלק 9: מה הילד שומע כשאתם מדברים בבית על המלמד שלו?
חלק 10: יושר בדרך: היסוד שמלווה את הילד לאורך כל השנה

אפרים וייס
בעל ותק וניסיון של 36 שנות חינוך.
להרצאות ולייעוץ בנושאי חינוך, אפשר לפנות לדוא"ל:
[email protected]