למרות החרם הצרפתי: משרד הביטחון מדווח על שיא עסקאות נשק

משרד הביטחון מדווח על שיא חדש בייצוא הביטחוני של מדינת ישראל שנחשף בדו"ח הייצוא הביטחוני לשנת 2023, במהלכה חתמו התעשיות הביטחוניות על חוזים בהיקף של 13.073 מיליארד דולר. מדובר בנתון הגבוה אי פעם ובשנה השלישית ברציפות שבה נקבע שיא חדש בהיקף היצוא של מדינת ישראל. מדובר במאות חוזים משמעותיים ברחבי העולם, בהם גם מגה- עסקאות של מאות מיליוני דולרים כל אחת.

יונתן

י"א בסיוון תשפ"ד, 17/06/24 13:01

א+

א-

חרבות ברזל משרד הביטחון

משרד הביטחון מודיע כי בפעם השלישית ברציפות: נשבר שיא כל הזמנים בייצוא הביטחוני של מדינת ישראל- יותר מ-13 מיליארד דולרים, בשנת 2023, סכום שנאמד בכ-49 מיליארד שקלים. וכך למעשה, היקף הייצוא הביטחוני הישראלי הוכפל בתוך חמש שנים

שר הביטחון, יואב גלנט: ״גם בשנה בה מדינת ישראל נלחמת מול שבע זירות שונות, מצליח הייצוא הביטחוני של מדינת ישראל להמשיך ולשבור שיאים. עובדה זאת מהווה תעודת כבוד, בראש ובראשונה, לתעשיות הביטחוניות שלנו ולמוחות היצירתיים והכישרוניים הפועלים בהן ומניעים אותן לפסגות של חדשנות פורצת דרך. נתוני השנה מעידים כי אף שהתעשיות הביטחוניות שלנו רתומות, בראש סדר העדיפות שלהן, לטובת הצלחתו של המאמץ המלחמתי, הן ממשיכות לחתום על עוד ועוד עסקאות ייצוא משמעותיות, ובכך מאפשרות את מימושו של המאמץ שמוביל משרד הביטחון להגדלת הייצוא הביטחוני תוך פתיחתו לשווקים חדשים״.

מדובר בנתון הגבוה אי פעם ובשנה השלישית ברציפות שבה נקבע שיא חדש בהיקף היצוא של מדינת ישראל. במהלך השנה הצליחו התעשיות הביטחוניות לחתום על מאות חוזים משמעותיים ברחבי העולם, בהם גם מגה- עסקאות בהיקפים של מאות מיליוני דולרים כל אחת.

עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' ב-7.10, משרד הביטחון עבר למתכונת חירום וכך גם התעשיות הביטחוניות, שנרתמו באופן מלא למאמצי המלחמה ועברו לייצר סביב לשעון עבור צה"ל, במקביל להמשך הייצור עבור לקוחות זרים. למרות המלחמה, שנת 2023 הסתכמה בשיא חדש והתאפיינה בעסקאות ייצוא משמעותיות.

משרד הביטחון מוביל בשנים האחרונות מאמץ לאומי נרחב להגדלת הייצוא הביטחוני, בשיתוף האגפים המרכזיים במשרד- סיבט, מפא"ת, מלמ"ב, אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י), האגף הביטחוני-מדיני, היועץ המשפטי למערכת הביטחון וגופים נוספים. גופים אלו פעלו במשותף לחיזוק קשרים ביטחוניים-אסטרטגיים ברחבי העולם, להרחבת הייצוא הביטחוני לשווקים חדשים, להסרת חסמים בירוקרטיים ולטיוב הרגולציה. כל זאת תחת כללי אפ"י והאמנות הבינלאומיות.

זינוק בהיקף הייצוא הביטחוני של מערכות הגנה אווירית, שעמד בשנת 2023 על 36% מהיקף העסקאות, לעומת 19% בשנת 2022:

הנדבכים המשמעותיים ביצוא הביטחוני בשנת 2023: מערכות הגנ"א טילים ורקטות (36%), מכ"מ ומערכות ל"א (11%), אמצעי ירייה ושיגור (11%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (9%), תחמושת וחימוש (8%), תצפית ואופטרוניקה (5%), כלי רכב ורק"מ (5%), מודיעין מידע וסייבר (4%), מל"טים ורחפנים (4%), מערכות תקשוב וקשר (4%), לוויינות וחלל (2%) ופלטפורמות ומערכות ימיות (1%).

נתוני היצוא הביטחוני לפי פילוח גיאוגרפי: אסיה והפסיפיק (48%), אירופה (35%), צפון אמריקה (9%), אמריקה הלטינית (4%), מדינות הסכמי אברהם (3%) ואפריקה (1%).

התפלגות חתימת חוזים ע"פ היקף כספי: עסקאות עד 10 מיליון $ (20%), עסקאות עד 50 מיליון $ (23%), עסקאות בין 50-100 מיליון $ (17%) ועסקאות גדולות ביותר מ-100 מיליון $ (40%).

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר: "התעשיות הביטחוניות הישראליות הן חלק בלתי נפרד מהעוצמה הביטחונית הישראלית. הישגיהן יוצאי הדופן, שהביאו להכפלת הייצוא הביטחוני בתוך חמש שנים, עומדים לצד צה"ל מאז 7.10. התעשיות הביטחוניות הישראליות מובילות בעולם בטכנולוגיות מתקדמות וייחודיות, בזכות יכולת מדעית ועובדים מסורים. מדינות רבות בעולם עוקבות אחר הצלחות מערכות הלחימה הישראליות במלחמה, בכל המימדים ורוכשות נשק ישראלי כדי להגן על אזרחיהן. מפרוץ המלחמה משקיע משרד הביטחון עשרות מיליארדים ברכש 'כחול לבן' ובמחקר ופיתוח, בהרחבת קווי ייצור ובפיתוח יכולות חדשות, במטרה להרחיב את עצמאות הייצור בתחומים קריטיים ולצמצם תלות בשרשראות האספקה בעולם. השקעה זו תביא להערכתנו גם להרחבה נוספת בייצוא הביטחוני. משרד הביטחון ימשיך לתמוך ולחזק את תעשיית הביטחון הישראלית, את הייצוא הביטחוני ואת כשירותו של צה״ל להתמודד עם האתגרים הרב זירתיים המתרחבים העומדים לפנינו".

ראש 'סיבט' במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') יאיר קולס: "זו השנה השלישית ברציפות שבה הייצוא הביטחוני של מדינת ישראל שובר שיאים. השיאים הללו נובעים מיכולות התעשייה ומהקדמה הטכנולוגית- מבצעית שמוכיחה את עצמה (באוויר, בים וביבשה) מול אתגרי הביטחון של ישראל.
התעשייה הביטחונית הישראלית נרתמה באופן מלא לצרכי צה"ל ב"חרבות ברזל" ובמקביל שילבה את הצורך להגדיל קווי יצור בשל הביקוש הגובר מצד משרדי הגנה וצבאות בעולם".