הרב מרדכי נויגרשל שוחח עם אבי מימרן במהדורה המרכזית ברדיו 'קול חי' ועמד על פלאי ההשגחה: החרב לעומת הקשת.
זה חדשים רבים אנחנו אומרים מעל כל במה אפשרית את הדברים הבאים: עשיו קיבל מאביו יצחק את ברכת החרב. ועל ישמעאל נאמר שלקח לעצמו את הקשת – "ויהי רובה קשת"
חרב זה נשק מטווח קצר, קשת – מטווח ארוך. החרב זה קרב מגע והקשת – הטילים
עוד באתר:
היום אנו רואים שיש לישמעאלים גם את החרב וגם את הקשת. החרב – המפגעים והקשת – הטילים.
מהאור החיים על סוף פרשת תולדות משמע שכשהברית בין עשיו לישמעאל תצא לפועל החרב תצא מנדנה ותגיע גם לישמעאל. ברית זו אמורה לצאת אל הפועל בזמננו שכן אמרנו בסליחות "כלה שעיר וחותנו ועלו לציון מושיעים"
ברית זו החלה במלחמת העולם השניה עת כרת היטלר ברית עם חוסייני וקיים גם היום.
אנו רואים שיש לישמעאלים הצלחות כואבות בנושא "החרב" – הפיגועים, וכישלונות מהדהדים בנושא "הקשת" –הטילים. השיא היה הלילה עת ששני פלשתינאים הצליחו לרצוח בפיגוע ששה יהודים ולעומתם מאות טילים שנשלחו
מרחוק לא גרמו לשום פגיעה בנפש (היחיד שנהרג – פלסטינאי!!!)
והדבר בולט לעין. על החרב שקיבל עשיו וממנו היגיעה לישמעאל יש ברכה של יצחק לא פלא שהם מצליחים, ועל הקשת אין כל ברכה… ישמעאל נטלה לעצמו…
ואם נכוונים הדברים האחריות חוזרת אלינו כי הברכה של החרב ניתנה לעשיו (וממנו לישמעאל) על תנאי שעם ישראל לא יתנהג כראוי. ובידינו הדבר. והדברים מהדהדים בצליל מיוד ומחייב ערב ראש השנה.
