מצב חירום מתמשך: כך תזהו שהילד מתחיל להישחק

"והיה אמונת עתיך חוסן ישועות" – סדרת מאמרים: לבנות חוסן בבית בשעת חירום.

חלק א' – להרגיע את הילדים בשעת אזעקה

חלק ב' – לבנות סדר יום בבית – בימי חירום

חלק ג' – המרחב המוגן – גם לנפש

חלק ד' – "ודע מה שתשיב" – שתיקה = חוסר בטחון

חלק ה' – שני עמודי התווך: ביטחון בה' ועשייה טבעית

חלק ו' – כשהבית צפוף – הלב צריך להתרחב

חלק ז' – "לב שומע" – ללוות רגשות של ילדים בשעת חירום

חלק ח' – קשר עם המחנך בתקופת החירום

חלק ט' – קשר עם חברים בתקופת חירום

חלק י' – קשר עם סבא וסבתא בתקופת חירום

חלק יא' – כשנפש הילדים מתעייפת ממצב החירום המתמשך:

כשעייפות הנפש מתחילה להופיע:
בתחילת תקופת חירום המשפחה כולה מתגייסת.
יש דריכות, ערנות ולעיתים גם תחושת שליחות.
הילדים משתפים פעולה, רצים למרחב המוגן, מקשיבים להוראות ומסתגלים למצב החדש.
אך כאשר הימים נמשכים והשגרה עדיין לא שבה במלואה, עלולה להופיע שחיקה רגשית מצטברת.

גם לילדים יש גבול לעומס הרגשי:
ילדים אינם בנויים לשהות זמן רב במתח מתמשך. גם אם הם מתפקדים כלפי חוץ, בפנים עלולה להצטבר עייפות נפשית.
הדריכות, השינויים בשגרה והאווירה סביבם גובים לעיתים מחיר רגשי.

נקודות להורים:
• להבין שגם ילד חזק זקוק להפוגה.
• לא לצפות מהילד לשמור על אותה יכולת הסתגלות לאורך זמן.
• לשים לב לשינויים קטנים בהתנהגות.
• לזכור שעייפות רגשית היא תגובה טבעית למציאות מתוחה.

סימנים לשחיקה אצל ילדים:
השחיקה הרגשית מתבטאת לעיתים בשינויים עדינים באופי ההתנהגות של הילד.

* ילד שהיה רגוע יותר עלול להפוך לקצר רוח.
* ילד שמח עשוי להיראות עייף או אדיש.
* לעיתים נראה חוסר סבלנות, בכי מהיר יותר או ירידה בריכוז.

יש ילדים שיגיבו דווקא בכעסים או בהתפרצויות קטנות. אחרים יבחרו בדרך הפוכה – הסתגרות ושקט יתר.
שתי התגובות הן ביטויים שונים של הנפש להתמודד עם העומס הרגשי.

נקודות להורים:
• לשים לב לעלייה בכעסים או ויכוחים.
• להבחין בירידה בריכוז בלימוד או במשחק.
• לבדוק אם הילד נעשה שקט ומסוגר מהרגיל.
• לשים לב לעייפות כללית או חוסר חשק לפעילויות.
• להתייחס לשינויים כהזדמנות לשיחה ולא כ"בעיית משמעת" בלבד.

רגישות יתר ותגובות חזקות:
כאשר הנפש מתעייפת הסבלנות קטנה יותר. דברים קטנים שבעבר היו עוברים בשקט עלולים לעורר עכשיו תגובה חזקה יותר.

ויכוח בין אחים, הערה קטנה או שינוי בתוכנית היום יכולים לגרום לבכי או לכעס.
חשוב להבין כי הילד איננו "עושה דווקא". פעמים רבות מדובר בביטוי לעומס רגשי שהצטבר.

נקודות להורים:
• להגיב ברוגע גם כאשר הילד מתפרץ.
• להפריד בין התנהגות לבין מצב רגשי.
• לתת לילד אפשרות לפרוק רגשות בשיחה.
• להוסיף רגעי מנוחה ושמחה בתוך היום.

מתי זו תגובה טבעית ומתי כדאי לשים לב במיוחד?
ברוב המקרים שחיקה רגשית בתקופה מתוחה היא תגובה טבעית וחולפת כאשר השגרה חוזרת.
עם זאת חשוב לשים לב כאשר השינויים נמשכים זמן רב, כאשר הילד מסתגר מאוד או כאשר מופיעים קשיי שינה ופחדים חזקים.
במצבים כאלה כדאי להתייעץ עם דמות חינוכית או עם איש מקצוע.

נקודות להורים:
• לעקוב אחר המצב לאורך זמן.
• לשוחח עם הילד בעדינות על תחושותיו.
• לשתף מחנך או דמות חינוכית בעת הצורך.
• לא להסס לפנות לייעוץ מקצועי אם הקושי מתמשך.

לסיכום:
לחזק את הבית כ"מקום של מנוחה".

כאשר העולם החיצוני מתוח הבית צריך להיות מקום של נשימה.
דווקא בתוך תקופת החירום חשוב ליצור רגעים של שלווה: ארוחה משותפת, סיפור לפני השינה, שיחה נעימה או תפילה יחד.

הילד לומד מן הבית כיצד להתמודד עם מציאות מורכבת.
אם הבית משדר יציבות, אמונה ורוגע גם הנפש הצעירה מוצאת בהדרגה את דרכה חזרה לאיזון.

גם כאשר המציאות סביבנו איננה שלמה ניתן לבנות בתוך הבית מרחב של כוח ושל שלום.

המאמר הבא: סוגי תגובות הילדים במצב חירום מתמשך.

קראו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
הילד חושש מהאזעקות? כך תעניקו לו תחושת ביטחון
הילדים משתגעים בבית: כך תבנו סדר יום יציב ומשמעותי
לא רק בטון: איך להפוך את המרחב המוגן למקום מרגיע
שאלות לא פשוטות: כך תסבירו לילדים על המלחמה והטילים
ביטחון לצד השתדלות: המסר להעביר לילדים
הילדים רבים? כך תשמרו על הבית רגוע
בזמן האזעקות: איך נדבר עם הילדים על הפחד
עוגן חיוני לילד: אל תוותרו על הקשר עם המחנך
גם בחירום: למה חשוב לשמור על קשר עם החברים
קשה לילד עם המצב הביטחוני? תשלחו אותו לדבר עם סבא

אפרים וייס
בעל ותק וניסיון של 36 שנות חינוך.
להרצאות ולייעוץ בנושאי חינוך, אפשר לפנות לדוא"ל:
[email protected]