גם להורים נגמר הכוח: איך מתמודדים נכון

"והיה אמונת עתיך חוסן ישועות" – סדרת מאמרים: לבנות חוסן בבית בשעת חירום.

חלק א' – להרגיע את הילדים בשעת אזעקה

חלק ב' – לבנות סדר יום בבית – בימי חירום

חלק ג' – המרחב המוגן – גם לנפש

חלק ד' – "ודע מה שתשיב" – שתיקה = חוסר בטחון

חלק ה' – שני עמודי התווך: ביטחון בה' ועשייה טבעית

חלק ו' – כשהבית צפוף – הלב צריך להתרחב

חלק ז' – "לב שומע" – ללוות רגשות של ילדים בשעת חירום

חלק ח' – קשר עם המחנך בתקופת החירום

חלק ט' – קשר עם חברים בתקופת חירום

חלק י' – קשר עם סבא וסבתא בתקופת חירום

חלק יא' – כשנפש הילדים מתעייפת ממצב החירום המתמשך

חלק יב' – סוגי תגובות הילדים – מדריך להורים

חלק יג' – כשנפש ההורים מתעייפת ממצב החירום המתמשך:

בתחילת התקופה – היערכות מתוך כוחות:
מצב החירום המתמשך, אינו משפיע רק על הילדים. גם ההורים חיים בדריכות: אזעקות, דאגה לביטחון המשפחה, שינויי שגרה וחוסר ודאות. בתחילת התקופה, ההורים מתגייסים בכוחות גדולים: מתפקדים, מארגנים, מרגיעים ושומרים על יציבות.

בהמשך באה השחיקה – הכוחות מתדלדלים:
כאשר הימים נמשכים והמתח אינו פוחת, גם נפש ההורים מתחילה להתעייף. לעיתים מופיעים: שחיקה, חוסר סבלנות או עייפות פנימית. חשוב לזכור: זו תגובה טבעית ואנושית.

נקודות להורים:

• עייפות נפשית היא תגובה טבעית, למתח מתמשך.
• הכוחות משתנים לאורך זמן, זה צפוי.
• לזכור, שגם הורה זקוק למנוחה ולהתחדשות כוחות.

סימנים לעייפות נפשית – לזהות ולהבין:
עייפות אינה תמיד גלויה לעין. לעיתים היא מתבטאת: * בעצבנות, * חוסר סבלנות * או קושי להתרכז. הורה שבדרך כלל רגוע, עשוי להרגיש: מותש יותר מהרגיל, להגיב במהירות או לחוות ירידה באנרגיה ובכוחות. יש מי שיחפש שקט והתכנסות לזמן מה, ואחרים ירגישו מתח פנימי, גם כאשר כלפי חוץ נדמה שהכול מתנהל כשגרה.

נקודות להורים:

• לשים לב, לעלייה בעייפות או בעצבנות.
• להבחין, בקושי להתרכז או לקבל החלטות.
• לזכור שמודעות, היא תחילת ההתמודדות.

חשיבות ההפוגה בתוך היום:
כאשר הנפש מתוחה לאורך זמן, היא זקוקה להפוגות. אין מדובר בבריחה, אלא ביצירת רגעים של נשימה: כמה דקות שקט, כוס קפה/תה, שיחה נעימה או הליכה קצרה. רגעים אלו אינם מותרות. הם מאפשרים, תפקוד מאוזן ואווירה רגועה יותר בבית.

נקודות להורים:

• ליצור, רגעים קצרים של מנוחה, במהלך היום.
• להתרחק לזמן קצר, מרעש וממתח כשאפשר.
• לשלב פעילות מרגיעה כמו, נשימות או הליכה.
• לזכור, שהפוגה מחזקת את היכולת להמשיך.

תמיכה ושיתוף:
אחד הדברים החשובים בתקופות מתוחות הוא, לא להישאר לבד עם העומס. שיחה עם בן זוג, חבר קרוב, או אדם מהקהילה, יכולה להקל מאוד. עצם האפשרות לשתף בתחושות, מפחיתה את העומס הנפשי, ומעניקה תחושת שותפות. גם בתוך המשפחה עצמה, חשוב ליצור אווירה של תמיכה הדדית. כאשר ההורים משתפים זה את זה ומתעודדים יחד, כוחם מתחדש.

נקודות להורים:

• לשוחח, עם אדם קרוב על התחושות.
• לזכור, ששיתוף אינו חולשה אלא חיזוק.
• להיעזר, בתמיכה הדדית בין בני הזוג.

שמירה על הבית כמקום של נשימה:
כאשר העולם החיצוני מתוח, הבית צריך להיות מקום של מנוחה. גם אם לא ניתן לשנות את המציאות שבחוץ, ניתן ליצור בתוך הבית אווירה רגועה יותר: ארוחה משפחתית, שיחה נעימה, רגע של תפילה או סיפור לפני השינה.

הילדים זקוקים להורים:
שמנסים לשמור על יציבות בתוך הקושי ולמרות הקושי. כאשר ההורה מאפשר לעצמו לנוח מעט ולהתחזק, הוא מצליח להעניק לילדיו תחושת ביטחון אמיתית.

נקודות להורים:

• ליצור, רגעים של שלווה ומשפחתיות.
• לשמור, על שגרה בסיסית ככל שאפשר.
• לזכור, שהילדים זקוקים להורים יציבים.
• לטפח, אווירה של תקווה ורוגע.

לסיכום:
עייפות נפשית אצל ההורים בתקופת חירום מתמשך, היא תופעה טבעית ומובנת. כאשר ההורים מודעים למצבם, נותנים מקום לרגשות, יוצרים הפוגות במהלך היום, ושומרים על תמיכה הדדית, הם מצליחים לחדש כוחות, ולהמשיך להנהיג את הבית, מתוך יציבות ורוגע. דווקא מתוך הדאגה לכוחות שלהם, הם מעניקים לילדים את הביטחון שהם זקוקים לו.

המאמר הבא: שפת הגוף והדיבור של ההורים משפיעים על האווירה בבית.

קראו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
הילד חושש מהאזעקות? כך תעניקו לו תחושת ביטחון
הילדים משתגעים בבית: כך תבנו סדר יום יציב ומשמעותי
לא רק בטון: איך להפוך את המרחב המוגן למקום מרגיע
שאלות לא פשוטות: כך תסבירו לילדים על המלחמה והטילים
ביטחון לצד השתדלות: המסר להעביר לילדים
הילדים רבים? כך תשמרו על הבית רגוע
בזמן האזעקות: איך נדבר עם הילדים על הפחד
עוגן חיוני לילד: אל תוותרו על הקשר עם המחנך
גם בחירום: למה חשוב לשמור על קשר עם החברים
קשה לילד עם המצב הביטחוני? תשלחו אותו לדבר עם סבא
מצב חירום מתמשך: כך תזהו שהילד מתחיל להישחק
שגרת חירום בבית: כך תבינו את תגובות הילדים

אפרים וייס
בעל ותק וניסיון של 36 שנות חינוך.
להרצאות ולייעוץ בנושאי חינוך, אפשר לפנות לדוא"ל:
[email protected]