מסע מטלטל

"אמרו לי 'הוא חילוני'; התגעגעתי וכתבתי לו מכתבים בלילה"

כאשר עזב אברהם תפילינסקי את משפחתו ואת דרכו, הוכו בהלם כל מכריו; היום, שבות גרושתו ובתו ומספרות על געגועים לאבא שהלך למקום אחר | "מבחוץ זה היה נראה שיש לי זוגיות מאושרת, אבל בפנים הכל היה ריק"

אפרת ברזל

י"ג בטבת תשפ"ה, 13/01/25 10:47 עודכן: 13:42

א+

א-

שיחה מטלטלת בתוכנית 'עומקא דליבא' עם אפרת ברזל ב'קול חי': רוחמי תפילינסקי חושפת לראשונה את סיפור חייה מלא התעצומות, ומספרת על היאחזות עיקשת בדרך המסורה למרות הקשיים וההתמודדות שבגידול משפחה ברוכה, חמש בנות ובן, לגמרי לבד: "הייתי בת 19 כשהתחתנתי, והתגרשתי בגיל 36 במהלך שגרם להלם מוחלט בקהילה כולה וגם במשפחה פנימה. ביום אחד הוא פשוט עזב את הבית ואת הדרך", היא מספרת.

לדבריה: "מבחוץ זה היה נראה שיש לי זוגיות מאושרת, אבל בפנים הכל היה ריק. אנשים אמרו אח"כ – 'אם זה קרה להם – זה יכול לקרות לכל אחד'. עד כדי כך. השקעתי המון בזוגיות, ברמה החיצונית. אנשים קינאו בנו מאוד. היינו משפחה ממש יפה, אבל זה אף פעם לא היה פנימי".

בתה של רוחמי, יוכי בלוך, מצטרפת לשיחה ומשחזרת: "הייתי אז בת 11, יום אחד חזרתי מבית הספר ואבא פשוט לא היה שם. דיברנו בטלפון והוא הבטיח לחזור אבל זה אף פעם לא קרה. המבוגרים הבטיחו שזו תקופה קשה שתחלוף. באותם ימים ברחתי כל הזמן לבית ספר, זה היה עבורי מקום מוגן ומסודר. בתוך תוכי התגעגעתי מאוד לאבא שלי. אבל המבוגרים אמרו לי 'זה לא מתאים, הוא נהיה חילוני', כתבתי לו מכתבים בלילות וביקשתי שיחזור".

רוחמי משתפת: "מיד אחרי שהוא עזב, באו בני המשפחה מכל הצדדים וישבו אצלינו בבית, כמו חלילה ב'שבעה', דיברנו שוב ושוב על מה שקורה. דיברתי עם בעלי לשעבר בטלפון וגם הוא בעצמו לא ידע מה יהיה. כולנו חיינו בבלגן מאוד גדול. לא ידעתי איך לפשט את זה לילדים כי בעצמי לא ידעתי מה קורה. הקשר בינינו הלך והתנתק בהדרגה. גם בתוך הדרך הקשה הזו היו מלאכים שעזרו לי".

רוחמי מוסיפה: "אמרו לי 'תעזבי אותו כבר, למה את צריכה אותו בכלל', אבל הרגשתי משהו פנימי יותר. מעולם לא אמרתי עליו מילה לא טובה. עד היום יש לי קשר טוב עם המשפחה שלו, קשר עליו שמרתי למען הילדים שלי, שיגדלו במשפחה בריאה".

יוכי: "הרוחניות ועבודת ה' שלי הייתה מאוד חשובה לי, והסבירו לי שקשר עם אבי החילוני יכול לפגוע בזה. הבנתי את זה אבל עדיין מאוד התגעגעתי. רציתי לדעת שגם אבא חושב עלי כל לילה לאורך כל השנים האלה. בעיקר הייתי שואלת שאלות – למה אני לא יכולה לפגוש אותו ומתי כבר אוכל".

והמפגש המרגש: "הייתי בטוחה שאמא תגיד לי לא, אבל היא אמרה לי 'זו בחירה שלך'. הייתי בת 17 והחלטתי שאני רוצה להיפגש עם אבא שלי, אחרי שש שנים של געגוע. רוב הזמן פשוט היינו בשקט. היה כזה חיבוק עמוק, לא היו לי מילים, פשוט בכיתי. פתאום נזכרתי בריח שלו. כל כך שמחתי שלא חיכיתי עוד רגע אחד".

פרק מטלטל של אמונה וחוסן, של עמידה על ערכים ועקרונות, ואחיזה בלתי מתפשרת בדרכי אבות | האזינו לדברים המלאים, מתוך תוכנית הבוקר 'עומקא דליבא', בהגשת אפרת ברזל, ב'קול חי':

תגובות