לא פסקה ישיבה: פרויקט מיוחד ב'קול חי' – מעלים על נס את התורה ולומדיה. את עולם הישיבות שהוקם בדם, יזע, דמעות ומסירות נפש של גדולי רבותינו שהעמידו תלמידים הרבה.
כשני עשורים לאחר הקמת העיר בני ברק, בשנת תש"ד, מוקמת בלב העיר ישיבת פוניבז'. הגבעה עליה נבנתה הישיבה, זוכה לכינוי "גבעת הישיבה". אבל הסיפור של ישיבת פוניבז' לא מתחיל בגבעה בבני ברק. ולא בתש"ד.
הוא מתחיל באירופה, בעיירה פוניבז' שבליטא. רב העיר, הרב יוסף שלמה כהנמן, בוחר להשקיע את מרצו ויכולותיו כדי לייסד מרכז תורני בלב הקהילה היהודית בעיר. הרעיון צובר תאוצה והעיירה פוניבז' משמשת כאכסניה לישיבה המתפתחת. עם פרוץ מלחמת עולם השנייה, מצליח ראש הישיבה – "הרב מפוניבז'" – ששהה בשליחות ציבורית באיטליה, להגיע ארצה ולנסות לפעול מכאן למען הצלת משפחתו, קהילתו, תלמידיו ושאר יהודי הפליטה הנתונים בצרה.
עוד באתר:
"כיוון שניתנה רשות למשחית לחבל, אינו מבחין בין צדיק לרשע". משפחתו, קהילתו ורוב – כמעט ככל – תלמידי הישיבה עולים על המוקד ונהרגים על קידוש השם. הקמת הישיבה כאן בבני ברק, מהווה את אחד הסמלים הבולטים של שואה ותקומה.
למרגלות הישיבה עצמה מקים הרב כהנמן "אוהל קדושים", שמשמש כמצבת זיכרון חיה לקהילות הפורחות שהיו, ואינן. קשתות וויטראז' עליהן נחקקו שמות הקהילות בליטא מעטרות את חזית האוהל שמתוכו בוקע קול לימוד התורה של אברכי הכולל ותלמידי הישיבה העמלים על התורה. על גג "אוהל קדושים" נחרת הפסוק מתוך נבואת ישעיהו: "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלัִם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ", פסוק זה שמע הרב כהנמן מפיו של מרן החפץ חיים זכר צדיק לברכה בפגישתם האחרונה. המסר הזה שימש עבורו כסימן לתקומה וההצלה שעתידה להיות בציון. "וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ". מילים אלו, המעטרות את חזית מבנה בית המדרש, הפכו למוטו של הקמת ישיבת פוניבז'.
'לא פסקה ישיבה' – פרויקט מיוחד ב'קול חי':
שבועות אחרי הטבח, רה"י הכריז: הלימוד מתחדש
הישיבה הגדולה בעולם: סיפורן של 200 שנות תורה
בכ"ז בסיון תשי"ג, בדיוק באותו תאריך בו נכנס הצורר הנאצי לליטא, הושלמה המלאכה ונחנך משכנה החדש של ישיבת פוניבז' כבבני ברק.
שבעה תלמידים בלבד למדו במחזור הראשון של ישיבת פוניבז' המתחדשת. ביניהם, אגב, מי שעתיד להפוך לראש הישיבה ומנהיג הציבור הליטאי: מרן הגאון רבי גרשון אדלשטיין. כשנה לאחר מכן, כבר מנתה הישיבה 70 תלמידים – פי עשרה מהשנה הקודמת. גם המספר הזה הכפיל, שילש וריבע את עצמו שוב ושוב. כיום לומדים בגבעת הישיבה קרוב לאלפיים תלמידים.
לבית המדרש הזה הביא הרב כהנמן את גדולי הדור של הציבור הליטאי. ביניהם ראשי הישיבה הגאון רבי שמואל רוזובסקי ששיטת הלימוד שלו משפיעה על כלל הישיבות בארץ, הגאון רבי דוד פוברסקי שכיהן כראש ישיבה במשך למעלה מיובל שנים, ומנהיג הציבור הליטאי מרן ראש הישיבה הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך. בניהול הרוחני של הישיבה כיהנו כ"משגיחים" הגאון רבי אבא גרוסברד שנמנה עם צוות הישיבה עוד כששכנה בפוניבז' שבליטא.
לאחר פטירתו כיהנו בתפקיד גאון-המוסר הגאון רבי אליהו אליעזר דסלר והגאון רבי יחזקאל לוינשטיין. שיחות המוסר אותן מסרו בהיכל בית המדרש, הודפסו והפכו להיות חלק בלתי נפרד מארון הספרים היהודי.
ארון הקודש המוזהב שמראהו מזוהה עם היכל הישיבה, נבנה באיטליה לפני מאות שנים והובא ארצה להיכל הישיבה על ידי תורמים שסייעו לרב כהנמן להחזיק את מפעל הישיבה. בזמן סדרי הלימוד, גם עזרת הנשים משמשת את תלמידי הישיבה הלומדים כאן. בשעת תפילות השבת והחגים, העזרה משמשת את הנשים הבאות להתפלל בישיבה.
בפוניבז' צמחו עשרות תלמידים שהפכו לראשי ישיבות ומשגיחים בעצמם והעמידו דורות של תלמידים.
בחודש כסלו תש"ח, ממקום מושבו בלונדון מפרסם המשגיח הגאון רבי אליהו אליעזר דסלר מכתב לתלמידיו בישיבה: "תקוותי כי יצליח השם יתברך בידי לכתוב לכם כפעם בפעם אם רב או מעט, וגם נשתעשע בלי נדר בדברי חכמה ומוסר. תקוותי כי רוח ההתמדה והעיון השוררת בישיבת פוניבז' מאז ומעולם, בתוקפה היא עומדת ומתגברת ומתחזקת דרככם כאשר ראיתי בעיניי ונוכחתי. כה יתן ה' וכה יוסיף לכם עוז ועוצמה, וכולכם יחד בשיתוף כוחותיכם, תעלו את הישיבה למרום המעלה. הלא לא לחינם ישיבת פוניבז' היא מחומות התורה היותר חזקות שבדור הזה. יהי רצון שתשרור בנו רוח של חיזוק, רוח של התלהבות ורוח של מסירות לתורה בלב נאמן באמת".
