
מאל"ף ועד תי"ו – מתכוננים יחד לשנת הלימודים תשפ"ז
כ"ב אותיות • כ"ב ימים • כ"ב מסרים
כל יום – אות אחת, מסר אחד, כלי אחד ומשימה אחת להורים.
עוד באתר:
אות היום: ע -ערבות
מאמר היום: ערב פתיחת בתי הספר התורניים –
ערבים זה לזה- בונים יחד הצלחה חינוכית .
צועדים עם הא'-ב':
היום נבנה את האות ע' -ערבות. כי ילד אינו צועד לבד בדרך החינוכית. מאחוריו עומדת המשפחה, לצדו עומדים המחנכים, וסביבו נמצאת החברה כולה – וכל אחד מהם יכול להיות שותף בבניית העתיד שלו. הצלחה חינוכית אינה נבנית על ידי אדם אחד. היא נוצרת כאשר כולם פועלים יחד מתוך אחריות, אמון ורצון משותף לטובת הילד.
פותחים את הלב:
ילד צריך לדעת- שיש סביבו אנשים- שאכפת להם:
מחר בעז"ה, ייפתחו שערי בתי הספר התורניים, והילדים יתחילו מסע חדש של לימוד, תורה וצמיחה. ערב פתיחת שנת לימודים, הוא זמן מיוחד. זהו הרגע שבו עדיין אפשר לעצור מעט, להתבונן בילד ולהכין אותו לא רק מבחינה מעשית – אלא גם מבחינה רגשית.
אבל ההכנה החשובה באמת היא הידיעה שהילד אינו לבד. ילד שנכנס למסגרת חדשה צריך להרגיש שיש מי שרואה אותו. הורה שמלווה. מחנך שמאמין. חברים שמקבלים. כאשר ילד מרגיש שיש סביבו אנשים שדואגים לו, הוא מקבל כוח להתמודד עם האתגרים ולהתקדם.
מביטים לעומק:
הורים ומחנכים:
לפעמים נדמה שהבית והמוסד החינוכי נמצאים משני צדדים שונים. אבל האמת היא שהם שותפים לאותה מטרה: לגדל ילד שמחובר לתורה, לערכים ולמידות טובות.
כאשר יש אמון בין ההורים לצוות החינוכי, הילד מרוויח. כאשר ההורים מקשיבים למחנך, והמחנך מכיר את הילד ואת עולמו -נוצרת שותפות אמיתי.
גם כאשר יש קושי, הדרך הנכונה היא לא לחפש מי אשם, אלא לשאול: איך יחד נוכל לעזור לילד?
יוצאים לדרך:
ערבות מתחילה- בדברים הקטנים:
ערבות אינה רק רעיון גדול. היא מתבטאת במעשים פשוטים:
לשאול ילד לשלומו. לשים לב למי שנשאר בצד. לעודד חבר. להקשיב למי שזקוק לעזרה.
ילד שלומד לראות את האחר, גדל להיות אדם שמבין שהוא חלק מקבוצה גדולה יותר. כך נבנית כיתה שבה כל ילד מרגיש שיש לו מקום.
הכלי של היום:
משפט -של שותפות:
תבחרו היום משפט אחד שתאמרו לילד: "אנחנו איתך בדרך הזאת." או: "יש סביבך אנשים שרוצים בהצלחתך." המסר הזה נותן לילד תחושה, שהוא אינו מתמודד לבד.
המשימה של היום:
לחזק קשר אחד של ערבות:
תקדישו היום רגע לחשוב: עם מי אפשר לחזק את השותפות לטובת הילד? שיחה טובה עם המחנך, מילה טובה לחבר או תשומת לב לילד נוסף – כל אלה בונים עולם חינוכי טוב יותר.
עוצרים למחשבה:
האם הילד שלי מרגיש שהוא חלק ממסע משותף?:
האם הוא יודע, שיש סביבו אנשים שמאמינים בו ורוצים בטובתו?
ולסיום:
לפני הצלצול הראשון – בונים יחד את הדרך:
ילד אינו גדל לבד. מאחורי כל ילד שמתקדם עומדים אנשים שמאמינים בו ופועלים למענו. כאשר הבית, הצוות והחברה ערבים זה לזה – נוצרת הצלחה חינוכית אמיתית. כי חינוך הוא מסע משותף, ובדרך הזאת- כולנו שותפים.
קראו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
חלק 1: מתחילים באמונה: מתכוננים יחד לשנת הלימודים
חלק 2: לפני הצלצול הראשון: כך בונים לילד ביטחון
חלק 3: חוזרים למסגרת: כך בונים לילד גבולות נכונים
חלק 4: הילד מסתכל עליכם: השיעור שמתחיל הרבה לפני הכיתה
חלק 5: רגע לפני הצלצול: ההכנה החשובה מתחילה דווקא בלב
חלק 6: רגע לפני החיידר: המתנה שאי אפשר להכניס לילקוט
חלק 7: זמן איכות: השיחה שמתחילה כשהילד חוזר הביתה
חלק 8: השוואה מחלישה, חיזוק מצמיח: המסר להורים
חלק 9: מה הילד שומע כשאתם מדברים בבית על המלמד שלו?
חלק 10: יושר בדרך: היסוד שמלווה את הילד לאורך כל השנה
חלק 11: לא לעשות במקומו: כך תגלו את הכוחות של הילד
חלק 12: הילד מתקשה בלימודים? דווקא כאן מתחילה הצמיחה
חלק 13: חברים חדשים: כך מכינים את הילד להתחלה חברתית
חלק 14: במקום לפחד מטעויות: הדרך להפוך קושי לצמיחה
חלק 15: סבלנות הורית: לפעמים דווקא ההמתנה היא החינוך
אפרים וייס
בעל ותק וניסיון של 36 שנות חינוך.
להרצאות ולייעוץ בנושאי חינוך, אפשר לפנות לדוא"ל:
[email protected]
























